יהודי – יחידי
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי" (אסתר ב,ה). למה נקרא שמו יהודי, והלוא ימיני הוא? לפי שייחד שמו של הקב"ה כנגד כל באי עולם, לפיכך נקרא יהודי, לומר 'יחידי'.
(מדרש רבה)
יהודי גם בשושן
מרדכי היה יהודי לא רק בביתו או בבית-המדרש, אלא "יהודי היה בשושן הבירה" – גם בעיר, ברחוב, התנהג כיהודי. זה פירוש הפסוק (שיר השירים) "ייתנך כאח לי... אמצאך בחוץ אֶשָׁקְךָ" – גם כשתהיה בחוץ אֶשָׁקְךָ ולא אתבייש בך.
(רבי יהונתן אייבשיץ)
העם כולו 'עם מרדכי'
"כי הגידו לו את עם מרדכי" (אסתר ג,ו). אמרו להמן שעליו לדעת כי כל העם שסביב מרדכי הוא "עם מרדכי" – עם שמתנהג בדרך של "לא יכרע ולא ישתחווה".
(הרבי מליובאוויטש)
הדת מצווה להיבדל
"ודתיהם שונות מכל עם" (אסתר ג,ח). "ודתיהם", מצוות דתם מחייבת אותם ל"שונות מכל עם" – להיות שונים מכל העמים האחרים.
(רבי בונם מפשיסחה)
כשיהודי מתנהג כראוי
"אם מזרע היהודים... נפול תיפול לפניו" (אסתר ו,יג). אם יהודי מתנהג כפי שיהודי צריך להתנהג, ואין הוא כורע ומשתחווה להמן – כי-אז ודאי ש"נפול תיפול לפניו".
(שיחות קודש)
תחפושת מהמגילה
"ורבים מעמי הארץ מתייהדים" (אסתר ח,יז). לסעודת פורים אצל רבי חיים מצאנז נכנס פעם אחת יהודי מקלי-הדעת בעיר, שהתחפש לרבי, חבש שטריימל לראשו ולבש בגדי אדמו"ר. הגיב הצדיק: "זה באמת נוסח פורים, ככתוב 'ורבים מעמי הארץ מתייהדים'".
מסרה את נפשה
"רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" (אסתר ד,יד). אסתר הייתה יכולה להרגיש שלמה עם עצמה ועם השיקולים המונעים ממנה לפעול. גם מרדכי ידע בוודאות ש"רווח והצלה יעמוד ממקום אחר". ובכל-זאת סיכנה אסתר את חייה למען עם-ישראל. לכן זכתה שהמגילה נקראת על שמה – 'מגילת אסתר'.
(לקוטי שיחות)
מיגון לשמחה
"והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום-טוב" (אסתר ט,כב). עניינו המיוחד של חודש אדר הוא שהשמחה בו היא על שהחודש נהפך "מיגון לשמחה", שאז השמחה היא ביתר שאת וביתר עז. לכן שמחת פורים היא "עד דלא ידע", כי כאשר באים אל השמחה מתוך מצב של הפך השמחה, השמחה גדולה מאוד.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
