מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת הגדול (פרשת צו)¹:

עניינו של שבת הגדול - לפי שנעשה בו נס גדול... 'למכה מצרים בבכוריהם'. וקבעו נס זה לזיכרון לדורות בשבת שלפני הפסח, וקראוהו 'שבת הגדול' מפני שהיתה בו "התחלת הגאולה והניסים"².

השמחה בשבת זו וכל ענייניה: ההכנה לפסח כמו לימוד הלכות הפסח, הכנת הילדים ל'ליל-הסדר', שיידעו את ארבע הקושיות ושאר ענייני הסדר, וכן ההכנה לנתינת מעות חיטים וכו' [וכן החלטות טובות להוסיף בצדקה, החל משבת קודש זו עצמה באופן המותר בשבת (הכנסת אורחים בסבר פנים יפות, צדקה במאכל ומשקה ('לחיים'), צדקה רוחנית - עצה טובה וכש"כ לימוד תורה), כולל ובמיוחד על-ידי קבלת החלטות טובות להוסיף בצדקה כפשוטה (ולקבוע הסכום) לאחרי השבת³ - צריכים להיות אצל כל אחד ואחת מישראל באופן של גדלות⁴.

דרשת שבת הגדול: "נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו אם אינו ערב פסח... והעיקר... ללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגין עכשיו"⁵.

ערב פסח:

בר-מצווה: נער שהגיע למצוות בערב-פסח, יש לעשות התוועדות-זוטא (בעשרה) ועל-כל-פנים איזה עניין של שמחה בתאריך זה עצמו, עדיף - בליל התאריך, ולהמשיך השמחה בתאריך אחר⁶.

תספורת-מצווה: אודות זמן תספורת הבן, שיום הולדתו בערב-פסח: אין כדאי לדחות לאחר-זמן, כי אם לעשות התספורת בליל אור לי"ד או ביום ערב-פסח⁷.

דירה חדשה: מי שעומד לעבור בימי הספירה לדירה חדשה, יכניס לשם לפני פסח חת"ת וסידור וכמה חפצים⁸.

מכירת חמץ: נוהגים לעשות את הרב ל'מורשה', דהיינו מיופה-כוח למכירת החמץ. [לכתחילה עושים זאת בכתב, יש להוסיף בטפסים את שם הרב וכן את פירוט המקומות שהחמץ נמצא בהם, לפני החתימה. אם אפשר, עושים זאת בצירוף 'קניין-סודר', ליתר תוקף. באין-ברירה אפשר לייפות את כוח הרב גם בטלפון⁹]. בבית האדמו"ר מוכרים את החמץ לרב בצירוף 'ערב-קבלן', והוא מוכרו לגוי. הרב מוכר את החמץ לגוי בשטר ובקניינים נוספים, עם 'ערב-קבלן' [הערב-קבלן עצמו מוכר את החמץ שלו כהלכה ליהודי אחר, ייתכן אף למי שמשתתף במסגרת המכירה הזאת, או מייפה את כוחו של רב אחר למכור את שלו¹⁰]. בזמן האחרון אין מדקדקים במסירת המפתח במכירת חמץ¹¹.

מוכרים גם חמץ גמור¹², וגם את כלי החמץ (שמא נותר עליהם חמץ 'בעין'), ואין צריך להטבילם לאחר הפסח¹³.

שחרית: כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה משכים קום בערב פסח. עורך סיום מסכת [אף שלא היה בכור] לאחר הנחת תפילין דשחרית (לפני התפילה). מתפלל שחרית. ועד לאחר ביעור החמץ, היה עסוק במתן הוראות לסילוק מאכלי החמץ והטמנת כלי החמץ. בחצות היום היתה ההכנה לאפיית 'מצת מצווה'. היה מתפלל מנחה בשעה מוקדמת. במשך שעה או שעה וחצי היה לומד את סדר קרבן-פסח. היה אומר אותו כשהוא חבוש בכובע החג ולבוש בבגדי החג, וכן היה חוגר עצמו באבנט. עומד ופניו לדרום, ואומרו בפנים צהובות¹⁴.

תענית בכורות: הבכורים, בין מאב ובין מאם, מתענים, ואפילו כוהנים ולויים. ונוהגים להקל בסעודת מצווה¹⁵. ונתפשט המנהג שבמקום להתענות משתתפים הבכורים בערב פסח בסיום מסכת (או בכל סעודת מצווה), וממילא נפקעת התענית¹⁶. יכולים לסיים מסכת גם (ממסכתות קטנות, וכל שכן) מתלמוד ירושלמי¹⁷.

בליובאוויטש אמרו אחר הסיום 'קדיש דרבנן' ולא 'קדיש הגדול' כנדפס בש"ס¹⁸ (ואם אומרים את הנוסח הנדפס בדפוס ווילנא, הרי  'הערב נא' וכן הקדיש עצמו נדפסו שם בנוסח אשכנז, וצריך לאומרם כפי הנוסח שלנו).

שריפת החמץ: אין שורפים אותו בתנור שמבשלים או אופים בו משהו, אלא עושים בעבורו מדורה נפרדת¹⁹. ונכון לשרוף 'כזית', לקיים בו מצוות ביעור²⁰.

עם הביעור אין לשכוח לנער את החמץ העלול להימצא בכיסי הבגדים, ובפרט באלו של הילדים²¹. יש לזכור לנקות ולבדוק את החמץ העלול להימצא בתוך המכונית (אם לא ניקו ובדקו שם לפני-כן).

לאחר השריפה אומרים "כל חמירא" (השני), ובו מבטלים את כל החמץ, שמצאנו ושלא מצאנו.

הכנות לחג: יש ליטול ציפורניים ולהסתפר לפני חצות היום (ואם שכח, מותר ליטול ציפורניו אחר-כך, אבל להסתפר מותר רק על-ידי גוי²²).

מצות-מצווה: באפיית השמורה ערב פסח אחר חצות היה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע נוכח ואומר גם-כן 'הלל', והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפייה וכדומה²³. הרבי לא נכח באפיית המצות-מצווה שלו בערב פסח²⁴.

הרבי נהג (עד שנת תשל"ז ועד בכלל) לחלק מצה שמורה בערב חג הפסח אחרי מנחה, כשהוא לבוש בגד משי של שבת ויום-טוב ובחגירת אבנט²⁵.

הכנות לסדר:

* יערוך שולחנו מבעוד יום²⁶ (היינו סידור השולחן והכלים וכדומה, ללא ה'קערה', שאותה יש לסדר רק בלילה, קודם הקידוש²⁷).

* יש לדאוג מבעוד יום להפריש חלה מן המצות, אם טרם הפרישו במאפייה.

* יש לצלות על האש את הזרוע מבעוד יום. לא צלאה - יניחנה מבושלת בקערה²⁸.

* אין לשכוח לנגב את עלי החסה, ובפרט בשביל 'כורך'. אפשר לעשות זאת גם בערב.

* טוב להרבות בכלים נאים בליל-פסח, דרך חירות²⁹.

----------

*) חלק מה'לוח', עד ליל הסדר בעצמו, נדפס השנה מוקדם יותר, כדי לאפשר ציון מראי-מקומות והערות הן בו והן במנהגי ליל-הסדר שיבואו אי"ה בגיליון הבא.

1) הקשר בין פ' צו ושבת הגדול  (שקביעותם כעת ביחד) נתבאר בלקוטי-שיחות חלק יב עמ' 33, סה"ש תש"נ ח"ב עמ' 401, ובכ"מ.

2) שו"ע אדה"ז סי' תל ס"א-ב.

3) להפריש לעצמו מייד במוצש"ק, ולתיתו בבוקר לגבאי או לעני - 'התוועדויות' תש"נ ח"ג עמ' 33, והשלמות מסה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 222 ו'התוועדויות' תשמ"ח ח"ד עמ' 376 ותנש"א ח"א עמ' 24.

4) סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 364.

5) שו"ע אדה"ז סי' תכט ס"ב.

6) בשבת הקרובה, או ביום שהיתה הברית שלו, או ביום סגולה קרוב - ראה מה שהביא הרה"ח ר' יעקב שי' הלוי הורוביץ בס' 'בן י"ג למצוות' (מכון ליובאוויטש, תשנ"ט) עמ' 49-48 מהוראות הרבי בכיו"ב. אך לכאורה מה שצ"ל שמחה באותו היום, קיים גם ביום רגיל (בשחרית, כמ"ש בס' המנהגים עמ' 75), אלא כשא"א לערוך סעודה בלילה שבמוצאי-היום, הרי מה שנעשה ביום, או באור-ליום זה, חשוב יותר, וצ"ל בעשרה דווקא וכו'.

7) אג"ק כרך כב עמ' קלב, שערי הל' ומנהג ח"ה עמ' קעד.

8) אג"ק כרך י' עמ' תח,

9) נטעי-גבריאל פמ"ה ס"ד, וש"נ.

10) שער-הכולל פמ"ז אות לו.

11) אג"ק חי"ג עמ' מג, שערי הל' ומנהג שם ס"ע פג. וראה נטעי-גבריאל פמ"ג ס"ד.

שטר מכירת-חמץ, שטר ערב-קבלן ופרטי המכירה נדפסו בסו"ס 'תיקוני מקוואות' להרה"ג הרה"ח רש"ב שי' לוין, הוצאת קה"ת, ברוקלין תשנ"ח. מנהגי רבותינו בפרטים שונים בזה, ראה 'אוצר' עמ' עו-פ.

12) 'אוצר מנהגי חב"ד - חודש ניסן' עמ' פ - מאדמו"ר הצמח-צדק ומאדמו"ר מהורש"ב.

13) לקוטי-שיחות כרך יח עמ' 364, שערי הל' ומנהג שם סי' קצד, וש"נ.

14) לקוטי-דיבורים ח"א קלד,א. וראה הנסמן ב'אוצר' עמ' פח,קג.

15) שו"ע אדמוה"ז סי' תע ס"א וס"ח

16) לקוטי-שיחות חי"ז עמ' 67, 'שערי הל' ומנהג' או"ח ח"ב עמ' קז.

17) יחידות כ"ק האדמו"ר מגור רפ"מ אלתר אצל הרבי - נדפסה ב'התוועדויות' תשד"מ ח"ב עמ' 1049, 'שערי הל' ומנהג' שם עמ' קיב, ועיי"ש.

18) 'רשימת דברים' ח"ד עמ' ריט, מכ"ד טבת תרע"ה בליובאוויטש (בנוכחות אדמו"ר מהורש"ב, שם אמרו רק 'הדרן עלך 'ושמות בני רב פפא, ולא יותר [וצ"ע מ'התוועדויות' תשמ"ה ח"ג עמ' 1700], וקדיש דרבנן (גם בש"ך יו"ד סי' רמו ס"ק כז כתב קדיש דרבנן).

19) שו"ע אדה"ז סי' תמה סי"א ובסידורו.

20) לוח כולל-חב"ד, ע"פ שו"ע אדה"ז הנסמן לעיל הערה 19.

21) שו"ע אדה"ז סי' תלג סמ"ב.

22) שם סי' תסח סד וס"ו.

23) ספר-המנהגים.

24) 'אוצר' עמ' צח, עיי"ש.

25) ראה שם עמ' קד.

26) שו"ע אדה"ז ר"ס תעב.

27) הגש"פ של הרבי, וראה 'אוצר' עמ' קכד.

28) ראה שו"ע אדה"ז סי' תעג סכ"א.

29) שם סי' תעב ס"ו. וראה 'אוצר' עמ' קיג.