חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:08 י"ד בחשון התש"פ, 12/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 924 - כל המדורים ברצף
לצאת מ'מצרים' וממגבלות השכל
מוכנים לצאת מן הגלות!
מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא
חג הפסח
חג הפסח
הגדה של פסח
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי התעניין אצל ילדים לקראת הפסח אם ישאלו את ארבע הקושיות * בדבר נסיעה לפני החג – יש להיוועץ באשה * סגולת המצה מהרבי למתי תוקפה? * מדוע נשים עובדות קשה כל-כך בהכנות לפסח? * מה הרבי הוסיף ב'הגדה' שלו, כדי ליישב עניין תמוה בעניינן הרוחני של המצות ודרגתן על-פי קבלה? * ומה אמר לחסיד-הרופא על הרפואה 'הכפולה' שבמצות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בן חכם ובת חכמה

במכתב שהרבי כתב לילד [יוסף יצחק צאלער] מציריך, בי"ב ניסן תשכ"ד (אגרות-קודש כרך כג עמ' קנה-ו) נאמר:

...בוודאי למדת כבר פירוש ההגדה של פסח, וגם תשאל הארבע קושיות ד'מה נשתנה', ועל-ידי לימוד האמור והנהגה האמורה, תיכנס בסוג דבן חכם, לנחת רוח הוריך שי' וכשתרצה באמת תצליח בכל האמור"...

את תחילתו של המכתב פתח הרבי כך:

שלום וברכה!

נעם לי לקבל מכתבך מיום ה' ניסן.

והתקוה אשר מתקדם אתה בלימוד וגם בהנהגה, לימוד תורתנו תורת חיים והלימוד מביא לידי מעשה, קיום מצותיה והנהגה האמורה,

וכן.. [כנ"ל].

הרבי חתם את מכתבו "בברכה לבשורות טובות בכל האמור ולחג שמח".

עשר שנים אחר-כך (תשל"ד) מוצאים אנו מכתב אחר של הרבי, לילדה מארץ-הקודש (אגרות-קודש כרך כט עמ' קלג-ד):

תשואות-חן עבור מכתבך היפה, יפה בתוכנו וגם בצורתו וקישוטיו הנחמדים.

כיון שאת כותבת שאת מתכוננת לקראת חג האביב, חג הפסח, בודאי יודעת את ההגדה של פסח והמדובר בה על דבר ארבעה בנים, אחד חכם וכו'. ופשוט שגם בנות בכלל,

ובלי ספק משתדלת את להיות בת חכמה, כיאות לבת אמותינו שרה רבקה רחל ולאה אשר בנו את בית ישראל.

ויהי רצון שתצליחי בזה ותהיי מקור לא אכזב לנחת אמיתי להוריך שי'...

– בברכה לחג הפסח כשר ושמח.

האם ידע האב מה לענות

הנה פנינים מ'תשורה' (וויכנין ח' אדר ה'תשנ"ט עמ' לו) הקשורים לחג הפסח המתקרב:

ביום שלישי, כ' באדר-שני תשמ"ט, במהלך יחידות לתומכי 'מחנה ישראל' ובני משפחותיהם שי', נשאלו כמה ילדים שעברו לפני הרבי על-ידו, אם ישאלו בליל הסדר את 'מה נשתנה'. אחד הילדים ענה בחיוב, ואז פנה הרבי לאביו של הילד ושאל: "ולך יהיה מה לענות לו?"...

באותה הזדמנות שאל אחד הגבירים את הרבי אם ייסע למקום מסויים לרגל עסקים שרצה לערוך שם. הרבי השיב כי הדבר כדאי אלא שיתייעץ ברעייתו – אם לנסוע לפני פסח או אחר-כך.

הגביר שאל: לומר לרעייתי שהרבי העניק הסכמתו לנסיעה.

הרבי: כן, אבל תאמר שאמרתי לך להיוועץ בה אם לנסוע לפני פסח או אחרי פסח.

בהזדמנות מסויימת (שם עמ' כה) הוצגה לפני הרבי שאלה בשם אשה שעבדה בבית אימו הרבנית הצדקת מרת חנה ע"ה, מדוע נגזר על הנשים לעמול כל-כך קשה בהכנות לחג-הפסח.

תוכן מענה הרבי היה כי כנגד זה ניתנה לגברים מצוות הנחת תפילין בכל ימי החול.

מצה – לכל השנה...

פעם – סיפר המשפיע הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס ז"ל – כאשר הרבי חילק מצות, נתן הרבי לאחד מצה וביקש שימסרנה לאדם המתגורר בעירו. הלה השיב לרבי שיחזור לעירו רק אחר הפסח, ולא יהיה סיפק בידו לבצע את השליחות.

נענה הרבי ואמר: מצה זו טובה גם-כן אחר הפסח ('ליקוטי סיפורי התוועדויות' עמ' 347).

שליחות נסתרת

ברשימת אחד התמימים מופיע הסיפור הבא:

פעם הגיע אחד השלוחים ל-770 בחודש ניסן. הרב חודוקוב אמר לו שיקבל כמה מצות מהרבי, ובשובו יעבור דרך עיר מסויימת, ושם ימסור מצה או שתיים ליהודי מסויים – הרב חדקוב לא נקב בשמו – והשליח הסכים. בהיותו על המטוס בדרך חזור, נזכר השליח פתאום בבקשה ומיהר להתעניין אם עוצרים באותו מקום. הוא נענה בשלילה. השליח נבהל, שהרי קיבל עליו את השליחות. אחר-כך הכריזו לפתע ברמקול שמכיוון שנוצרו בעיות טכניות, ייאלצו להתעכב באותה עיר, אולם על הנוסעים נאסר לרדת.

כאשר הגיעו לאותה עיר הפציר השליח שיאפשרו לו לצאת, גם במחיר ויתור על המשך הנסיעה באותו מטוס. לבסוף איפשרו לו והוא יצא. בנמל התעופה ניגש אליו יהודי ושאל אותו: האם יש לך למסור דבר-מה מהרב שניאורסון? והשליח מסר לו את המצות [...!].

מצות ל'סדרים' עם עולי רוסיה

מצו[רף] ב[זה] לצדקה שם

וכל המברך מתברך כו'

אזכיר ע[ל] הצ[יון] לכ[ל] הנ[זכר] ל[עיל]

מצו[רף] ב[זה] לסדרים הנ"ל שמורה.

מענה זה של הרבי ניתן לאחד השלוחים באירופה (כנראה להרה"ח שלום בער פרידמן ז"ל), וככל הנראה מדובר ב'סדרים' אשר ארגן במשך מספר שנים עם עולי רוסיה ומנצח עליהם.

אורות וכלים ב'קערה'...

בג' של חול-המועד פסח תשט"ו (אגרות קודש כרך כא עמ' רצג) כתב הרבי להרה"ג הרה"ח ר' מנחם זאב הלוי גרינגלאס, משפיע ישיבת תומכי-תמימים במונטריאול – שעמד בקשר עם הרה"צ המקובל איש ירושלים רבי ישעיה-אשר-זעליג מרגליות בענייני דא"ח [ראה בספר 'שמן ששון מחבריך' לרש"ד הלוי וולפא עמ' 56 ואילך; ולאחרונה בספר 'ליקוטי סיפורי התוועדויות' הוצאת חזק תשע"ב]:

בודאי ראה ההוספה להגדה של פסח ובה העתק דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, בהנוגע להמצות וששת המינים שעליהם, וכוונתי במה שכתבתי שם אודות המתלבטים בזה גם להשו"ת הנדפס בספר כחו דר' אליעזר ברשב"י. ואולי כדאי להודיע על דבר זה להמחבר – כיון שהתירוץ המובא בשו"ת הנ"ל הרי, במחילת כבוד תורתו, אינו מתקבל.

פירוש הדברים:

הרבי בהגדתו הוסיף קטע משיחות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (מפסח תרח"ץ) בשם אביו אדמו"ר מהורש"ב נ"ע: "המצות – רומזים לכלים, מה שמניחים על המצות – לאורות. ולכן נוהגים לקחת מצות כפופות – בית קיבול, שזהו עניין כלי האמיתי".

והרבי שילב "הערה מהמלקט" ובו כתב בין השאר:

"..על-פי הנ"ל שהמצות – כלים וששת המינים – אורות, יש לבאר גם כן מה שרבים נתחבטו להבין הסדר שהמינים צריכים להיות מונחים על המצות דווקא כו' ".

הרבי גילה אפוא, שאת הקטע המסויים הוסיף גם בשל הדיון המופיע בספרו של הרב מרגליות. שם נדפסו דיונים וביאורים מהרב מרגליות עצמו וכן מהרב חיים אליעזר שפירא בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל, בנושא. אולם הרבי טען שביאוריהם אינם מתקבלים.

כשנמסרו דברי הרבי לרב מרגליות הקשה קצת בחריפות ש"מפורש איתא בכתבי האריז"ל, כי המצות הן מוחין דאבא ולא כלים". הרבי השיבו (אגרות-קודש כרך יא עמ' קסו-ז) כי "אין לזה הבנה", שהרי בחסידות עצמה (לקוטי תורה, סידור עם דא"ח, דרך מצוותיך) הובאו דברים אלו ועם זאת אמרו רבותינו שהמצות רומזות לכלים, ומכאן בהכרח שאין בזה כל סתירה. בהמשך כתב:

ובאמת אין הבנה לקושייתו של הנ"ל: א) במוחין דאבא עצמן הרי ישנם אורות וכלים. ב) המצות, כמו כל עניני התורה והמצוה, רומזים לכמה ענינים בבת-אחת. והרי ידוע שהמצות הם מוחין דאבא, ובכל זאת הם גם כנגד האבות, היינו כנגד חג"ת [חסד גבורה תפארת = מדות], וביחד עם זה הרי הם במלכות לחם עוני כו' וכו', כמובא בכתבי האריז"ל, ואפילו בזהר וב'תיקוני זוהר'.

והוא הדין ל[גבי] מה שכתב הנ"ל שאין מקור בכתבי האריז"ל לומר שמה שמניחים על המצות – רומז לאורות – הוא גם-כן כנזכר-לעיל: א) בהענינים הנרמזים בשש הדברים שמניחים על המצות ישנם הן אורות והן כלים. ב) גם בששת דברים אלו נרמזים כמה ענינים כנ"ל.. יעויין במאורי אור קהלת יעקב וכו' בערכם..

מדי שנה, בחול-המועד פסח, היה החסיד ר' זלמן גוראריה זוכה לקבל כמה מצות שלמות של הרבי, שהרבנית ע"ה הייתה מעבירה לו, ביודעה את החביבות הרבה שייחס למצות האלה.

מצה ורפואה – גם למטופלים

בכל ערב פסח – במשך כל השנים – היה הרבי נותן מצה שלמה לרה"ח ר' אברהם אבא הרופא זליגסון (שזכה לשמש כרופא פרטי בבית הרב), באומרו שמצה היא מיכלא דאסוותא ומיכלא דמיהמנותא. בכמה שנים הוסיף לומר שזהו גם בשביל 'פציינטים' [=הזקוקים לרפואה]. פעם אמר לו לבוא גם בליל שני. בשנים האחרונות היה הרבי נותן לו מצה שלמה וגם פרוסה ('תולדות ר' אברהם הרופא' עמ' 115).

בשנות תשל"ה-ו ערך הד"ר זליגזסון "רשימת כללי הרפואות בפסח", ובהודיעו על כך לרבי הורהו הרבי להדפיסה (הרשימה נדפסה בספר הנ"ל עמ' 204-210 בלשון הקודש).

מרשימותיו של בנו הרב מיכאל-אהרן זליגסון:

במשך כל השנים זכה אבי לקבל מצה שלימה מכ"ק אדמו"ר. בהזדמנות אחת (ערב פסח תשל"ד-ה לערך) אמר לו הרבי שיבוא בלילה השני שוב כדי לקבל (עוד) מצה.

בלילה השני, בעת שבא לקבל את המצה, אמר-שאל אבי את הרבי, כי אכן מבואר שהלילה הראשון של חג-הפסח הוא מיכלא דמהימנותא והלילה השני הוא מיכלא דאסוותא (ראה "היום יום" – ט"ו ניסן).

להערתו הגיב הרבי: בעצם הנה ב' הלילות הם (גם) מיכלא דאסוותא.

(הדברים פורסמו ב'הערות וביאורים' אוהלי תורה ניו-יורק גיליון תריח (ש"פ משפטים תשנ"ב) עמ' 38).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)