פסקי רבינו הזקן ופסקי ה'צמח-צדק'

הרב יוסף-שמחה גינזבורג הפנה אל הרב יקותיאל פרקש, מו"ץ בעיה"ק ירושלים ת"ו, את השאלה הבאה:

יש לברר איך עלינו לפסוק למעשה [אם יש בזה מסורת הוראה ברורה, או מענה הרבי וכו'] בקשר לפסקי הצמח-צדק במקום שחולק על אדה"ז* (כגון לעניין איטר בתפילין, שלשו"ע אדה"ז (כז,ט) הכתיבה קובעת, ואילו לצמח-צדק (בשו"ת או"ח סי' ה-ז, כולל פסיקה למעשה) העיקר אינו כן, אלא שהצמח-צדק אינו מזכירו כלל, אף שבשו"ת דברי-נחמיה (חאו"ח סי' יא) הזכיר לפני הצמח-צדק את פסק אדה"ז בזה).

ולכאורה יש כיו"ב בשו"ת חאו"ח סי' סז (וסיום התשובה בסי' קיב במהדורת תשנ"ד, ולפנ"ז בשער המילואים ח"ד סי' יח, שהכריע לעניין נר חנוכה דלא כמ"ש בסידור אדה"ז [ללא הזכרתו] אלא להתחיל מימין לשמאל, אלא שסיים שגם הנוהג אחרת לא משתבש, עיי"ש. וכן בברכת כהנים (בחידושים על הש"ס סט,ב, דלא כמ"ש אדה"ז בסי' קכח ס"ו, אלא) להסתובב ממזרח למערב דרך שמאל-צפון). - אלא שסגנון תשובה זו הוא כדיון בדרך שקלא-וטריא ולא כתשובה הלכה-למעשה**. ולמעשה נהוג בשני העניינים כדעת אדה"ז, ורק ב'בואי בשלום' (כמ"ש בשיחת י"ב תמוז תשכ"ג ס"ט, שיחות קודש עמ' 352) ובהגבהת התורה נוהגים כהצמח-צדק, וראה מש"כ ע"ז הרה"ג הרה"ח רש"ב שי' לוין ב'התקשרות' גיליון רדע עמ' 18.

לכאורה, כאשר הצמח-צדק פוסק כן למעשה, הרי זה כמו 'משנה אחרונה' של אדה"ז עצמו (שוודאי לא עשה כן "כתלמיד במקום הרב", אלא שבזה צ"ל "הלכה כבתראי", ראה 'קיצור בהנהגת הוראת איסור והיתר' בש"ך יו"ד סו"ס רמב אות ח), ובפרט במקום שמזכיר במפורש את הפסק שחולק עליו ואומר ש"ניתנה רשות" לחלוק, כמו בשו"ת או"ח סי' ח"י (תיקון כ' פשוטה בתפילין שעשאה בריבוע, ע"י הוספת דיו או אפילו ע"י גרירה. וראה בהערות במהדורת תשנ"ד שהורה כן למעשה, וכן בכל המקרים הנזכרים בהערה (*). וכמדומני שראיתי פעם בקשר לשמות גיטין שהיו מחמירים כתרווייהו. ואולי יש ע"ז בס' 'גט למעשה' דהרב פרלוב ז"ל, ואינו תח"י).

כבר כתבתי ב'התקשרות' מה ששמעתי מהגרש"ז גרליק ז"ל בעניין איטר - כתיבה וכוח - שאנ"ש נהגו בזה כשו"ע אדה"ז ולא כהצמח-צדק. ואולי כיוון שכאן הוא המקום היחיד שמצאתי לע"ע שבו חולק הצמח-צדק על אדה"ז כפסק הלכה למעשה ואעפ"כ לא הביאו, שמא יש בכך רמז שלא לפסוק כמוהו לדורות.

ואגב: למיטב ידיעתי, רבני אנ"ש בימינו אינם פוסקים כהצמח-צדק לא רק נגד אדה"ז, אלא גם (על פסקו בשו"ת או"ח סי' יז) בעניין הוספת ראש לאותיות (א,ט,ע,צ,ש) בתפילין, שהם פוסלים תיקון בזה כדעת הפרמ"ג ומנהג רוב המו"צים בזה (ראה מאמרי 'נשא את ראש', בקובץ אהלי-שם ח"ז עמ' קנט), אף שכתב הצמח-צדק (שם, וראה גם בשו"ת יו"ד סו"ס ריד), שאין להחמיר בזה ולהביא את הפרשיות לידי גניזה. ואולי זה משרידי העבר, שבו הרבה רבנים לא הקפידו גם על דברים המפורשים בשו"ע רבינו (כמו אופן חישוב וסת ההפלגות). ולהעיר מדברי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב להמו"ץ דליובאוויטש, שהרבנים מהמתנגדים (!) המתירים אווזות עם חרטום שחור, דלא כהצמח-צדק, הם "טועים בדבר משנה" (רשימות הרב"ש עמ' קז. וצ"ע, שהרי הצמח-צדק עצמו בשו"ת יו"ד סו"ס ס' מתיר במקום שנהגו לאוכלם. ואולי נפלה שם איזו טעות ברשימה. ובלקוטי-סיפורים עמ' רמז מובא ביטוי כזה בשמו רק בקשר לרב חסידי).

מענה

בעניין האיטר והכתיבה - הרה"ח  המשפיע ר' מנחם זאב שי' גרינגלאס כבר הציג שאלה זו לפני גדולי רבני אנ"ש, ונדפסה השקלא-וטריא בזה בקובץ יגדיל תורה נ.י. (חוברת לח, עמ' לו ואילך). בין השאר עונים שם: הגרש"ז גרליק ז"ל [שהזכיר בתשובתו את הנהגת אנ"ש הנ"ל], הגר"י לנדא ז"ל [ומעניינת מאד גישתו להבנת דברי הצמח-צדק, שלענ"ד קשה להכניסה בסתימת דברי הצמח-צדק], הגרח"מ פערלאוו ז"ל [וגם הוא כותב את האופן שלדעתו מדבר בו הצמח-צדק], ויבלח"ט הג"ר הלל שי' פעווזנער.

כדמות ראיה לעצם השאלה, ניתן אולי להביא מדברי הרבי נשיא דורנו (אגרות קודש כרך ח סוף עמ' צד. נעתק בשערי הל' ומנהג או"ח ח"א ר"ס מה) שם מתייחס הרבי לדברי הכותב, שרצה להכריע מקושיית הצמח-צדק על אדה"ז, וללמוד ממנה שיש לפסוק שלא כפי שכתב אדה"ז. והרבי משיבו: "... אף שהוראה מפורשת לחלק בזה לא שמעתי, אבל לדעתי פשוט שמפני 'צריך עיון' אין לשנות את הפסק". ובשולי הגיליון מוסיף הרבי: "ובמקום שחולק על הפסק כותב ברור יותר על-דבר-זה".

מכלל דבריו ניתן לכאורה להבין, שכאשר לא מדובר רק ב'צריך עיון' בלבד, אלא אכן "כותב ברור יותר" וכו' - הרי שאכן יש "לשנות הפסק". אלא שלאידך גיסא, מהדוגמא שמביא להלן שם (עמ' צה) לאופן שבו מגלה הצמח-צדק דעתו "על-דרך מה שכתב בפסקי דינים בסופו... בעניין ברכת שהחיינו בברכת המגילה בפורים ביום, וז"ל: "והגם שנראה לי וכו', מכל מקום תורה היא כו'..." - מכלל דברים אלו ניתן אולי להבין, שהמדובר לפסוק כהצמח-צדק דלא כאדה"ז הוא באופן כזה, כלומר רק כאשר מביא את דברי זקנו ונחלק עליו. ועדיין צריך עיון ובירור.

ובמה שהבאת סברא אודות דברי הצמח-צדק במקומות שאינו מביא כלל את דברי אדה"ז, כאשר דבריו אינם תואמים את דברי אדה"ז - גם אני השתמשתי בסברא זו בספריי, לפי שכידוע נדפסו כתבי הצמח-צדק אחר הסתלקותו מתוך כת"י שונים שלא הכינם כלל לדפוס וכו', וכידוע גם שהתחיל לכתוב חידושי-תורה עוד בילדותו, כמסופר בכמה מקומות בדברי רבותינו נשיאינו. ובפרט שרוב חלקי שו"ע רבינו הזקן נדפסו כאשר הצמח-צדק היה כבר בגיל מבוגר. ולכן ייתכן בהחלט ואף סביר מאד, שחלק מחידושיו נכתבו בטרם היו למראה עיניו דברי אדה"ז באותו נושא. ובזה ניתן ליישב את סתירת פסקיו, שבמקום אחד פוסק שלא כשו"ע רבינו ובמקום אחר פוסק כדעת אדה"ז (ראה לדוגמא בספרי 'טהרה כהלכה' פ"א הע' 1 ובביאורים אות א, וכן פ"ב הערה 39 ועוד).

                                                 הרב יקותיאל פרקש, מו"ץ בעיה"ק ירושלים ת"ו

הערות לשאלה

*) מקומות נוספים שמצאתי ע"ע: פסקי דינים עמ' 814 (וכן הנהיג למעשה החל משנת תרכ"ה, כמו שהעתיק בהערות המו"ל שם מכת"י וכ"כ בשער הכולל פמ"ז ס"ב, וכן הורה הרבי בס' המנהגים עמ' 73, לברך 'שהחיינו' בקריאת המגילה בפורים בשחרית, בניגוד לפסק אדה"ז בסידורו). שו"ת הצמח-צדק חיו"ד סו"ס קב (פוסק בדיעבד לגבות בשטר עיסקא שנכתב בו ש"אם יומשך הזמן - יומשך העיסקא". אף שדן שם מה דעת אדה"ז בדיעבד). סי' רכט (פוסק להקל בספק-בכור שהוטל בו מום באופן שלאדה"ז אינו מום). אה"ע ח"ב סי' רנב (מכשיר בדיעבד גט שנכתב בו שם העיר 'מסטיסלאוו', שלא כדעת אדה"ז). ומכ"ק אדמו"ר מהר"ש, בהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לסידור (בסידור תורה אור תשמ"ז עמ' 485 - כריכת הרצועה בתש"י על הפרק התחתון, האמצעי ושוב התחתון, וכן בס' המנהגים עמ' 4, בניגוד למש"כ בסידור הל' תפילין ד"ה אחר שהניח לעשות קודם כריכה אחת על הפרק האמצעי ואח"כ שתי כריכות על הפרק התחתון. וראה במהדורה החדשה של השו"ע סי' כז סי"ב הע' עה).

**) כי יש כו"כ מקומות שחולק, אבל בדרך שקלא-וטריא בלבד, כגון בקשר למזמור לתורה בערב יוהכ"פ (חידושים על הש"ס רח,ב, בניגוד לשוע"ר נא,א ולסידורו. וראה אג"ק ח"ג עמ' עא); זמן ק"ש ותפילה (חי' לברכות פ"א מ"ב, בניגוד לסידור אדה"ז. וכמפורש באג"ק ח"י עמ' רצד שאי"ז לפס"ד); פאה נכרית (כדמוכח לכאורה מדבריו בחידושים על הש"ס ספ"ג דברכות, שו"ת אה"ע סי' קלט ושער המילואים ח"א סי' מה [=במהדורת תשנ"ד: אה"ע סי' שסג], דלא כמ"ש בשו"ע אדה"ז או"ח עה,ד - הערות הת' ואנ"ש 770 גיליון רנח עמ' 49); וגם מש"כ שאין ספק שלסעודת שבת צ"ל פת דווקא ולא סגי במזונות (פסקי דינים, חידושים על רבינו ירוחם, שנז,ג, בניגוד לדעת אדה"ז בסוף ימיו שבמעין ג' סגי, ראה שו"ע סי' קפח ס"י ובהגהה שם, במהדורה החדשה הע' פב), כבר כ' בקיצור הל' שבת, מילואים עמ' עב הע' 8, שצ"ע אם נכתב להורות הלכה למעשה, ושכ"מ קצת בלקוטי שיחות חט"ז עמ' 184 הע' 17, וכן העיר שם שלא הזכיר את דברי אדה"ז בזה, ושיער שאולי כתב זאת קודם שחזר בו רבינו בסוף ימיו, או קודם שנודע לו הדבר.

נישוק המזוזה

בשו"ע יו"ד סי' רפה ס"ב בהג"ה איתא: "יש אומרים, כשאדם יוצא מן הבית יניח ידו על המזוזה (מהרי"ל שם [ליקוטים שבסופו אות צא ממהר"ש, בהוצאת מכון ירושלים עמ' תרל"ד], ומוכח בעבודה-זרה דף יא [שם צויין גם למנחות לג,ב]) ויאמר ה' ישמר צאתי וגו' (במדרש [ע"פ תהילים קכא,ח. אמירה זו הובאה בשם מהרי"ל גם בס' יוסף-אומץ סי' תנד, עיי"ש - הערת המו"ל שם. וראה זוהר ח"ג רסו,ב]) וכן כשייכנס אדם לבית יניח ידו על המזוזה". ובקיצור שו"ע (סי' עא ס"ד) הביא ש"קודם שילך למיטתו, ילך אל המזוזה ויניח אצבעותיו עליה, ויאמר "ה' שומרי...".

ובברכי-יוסף שם הביא (מס' מצת שמורים) בשם האר"י דיניח אצבעו הנקראת אמה על ש-ד-י וינשקנו, ויאמר וכו'. הובא גם בחיי-אדם כלל טו ס"א ועוד אחרונים. וראה הנלקט בעניין זה [כולל משמעות נשיקת היד שנגעה בס"ת תפילין ומזוזה] בס' שכל-טוב לשו"ע שם אות מה. ובדברי רבותינו נשיאינו מובא, שמנהג ישראל להגביה את הטף פעמיים ביום לנשק את המזוזה, וכשגדלים הם עושים זאת בעצמם (ליקוטי-דיבורים ח"ד עמ' 1189, ובתרגום ללה"ק ח"ג-ד עמ' 784. ספר-השיחות תשנ"ב עמ' 89. 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשמ"ז, בלתי מוגה, ח"ב עמ' 647).

איזה מזוזות מנשקים? הרה"ח ר' משה לברטוב סיפר שכאשר שימש משגיח רוחני בישיבה שהיתה בעיר פיטסבורג, היה שם בחור אחד שהיה מנשק את כל המזוזות בבית בהיכנסו וביציאתו. הרבנית פויזנער ע"ה (שהיתה לאחיעזר לבעלה הרב שלום ע"ה בניהול הישיבה) שאלה את הרבי בעת ה'יחידות' אודות זה. והרבי אמר לה ש"צריכים לנשק רק את המזוזה שעל דלת פתח החיצון".

וצריך עיון דיוק הדברים, כיוון שהרבי עצמו הניח ידו הק' (לפעמים יד שמאל, ולפעמים יד ימין) בלבד ולא נישק המזוזות. ואת זאת גופא עשה הרבי לא רק על המזוזה הראשית, אלא בכמה וכמה מזוזות בתוך בית-חיינו. וע"ע. והרה"ח רי"ל שי' גרונר הגיב על האמור: "כך ראינו כמעט בכל פעם שנכנס או יצא מאיזה חדר שיהיה, ותמיד היה מוקשה לי מה שסיפרה הנ"ל".

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב דעומר