לימוד התורה מוגדר בפרשתנו במילים "בחוקותי תלכו", כפירוש רש"י: "שתהיו עמלים בתורה". כלומר, כאן מורים ליהודי כי עליו ללמוד את התורה כשם שמקיימים חוקים – מתוך קבלת עול וציות מוחלט לרצון הבורא.
אמנם התורה היא חכמה, וצריך להבין אותה היטב בשכל, אבל עצם הלימוד צריך להיות בקבלת עול. יש ללמוד תורה לא לשם התענוג האישי מהלימוד, אלא מפני שהקב"ה ציווה לעסוק בתורה ולהתייגע להבינה. לימוד כזה מביא את האדם לידי התאחדות מוחלטת עם התורה, שזה הפירוש השני במילה 'בחוקותי' – מלשון חקיקה, שהתורה נחקקת באדם עד שהוא והתורה נעשים מציאות אחת ממש.
המעשה שווה בכול
אולם המילה "תלכו" דורשת ביאור: הליכה משמעה התקדמות משלב אחד לשלב שני, נעלה יותר. ברגשות, למשל, יש תהליך של הליכה – מאהבה קטנה לאהבה רבה. גם בשכל יש שלבים, שכל קטן, שכל רחב ועמוק יותר. אולם איזו הליכה יכולה להיות ב'חוקים', בקבלת עול?
בקיום המעשי של המצוות כל ישראל שווים. היהודי הפשוט ביותר מניח תפילין באותה דרך שבה מניח אותן הגדול שבגדולים. בכוונת המצוות יש הבדלים עצומים, אך המעשה עצמו, שנעשֶה בקבלת עול, שווה בכולם. אם-כן, איך תיתכן הליכה ב'חוקים'?
אמונה ושכל
התשובה טמונה בהסבר שמסבירה תורת החסידות על עניינה של האמונה. עיקר האמונה היא באותן דרגות אלוקיות שהשכל אינו יכול להשיגן. האלוקות הניתנת להשגה על-ידי השכל אינה זקוקה לאמונה, שכן גם השכל מבין את קיומה. הצורך באמונה הוא באותן דרגות שאין השכל מסוגל להשיגן, ואז האדם נזקק לאמונה.
בעניין זה יש שינויים. בתחילה, כאשר השגתו של האדם קטנה, הוא נזקק לאמונה גם כשמדובר בדרגות אלוקיות נמוכות יותר, שכן עדיין אין בכוחו להשיגן. אולם ככל שחכמתו גדלה והשגתו מתעלה, הוא כבר אינו זקוק לאמונה באותן דרגות, אלא האמונה היא בדרגות עליונות עוד יותר.
הליכה ב'חוקים'
זו גם ההליכה שצריכה להיות ב'חוקים'. ככל שגדלה ההשגה של יהודי במצוות, גם ה'חוקים' נעשים נעלים יותר. עניינים שבתחילה נחשבו בעיניו 'חוקים', אינם נחשבים עוד כאלה, מכיוון שהוא כבר מבין ומשיג אותם. עכשיו ה'חוקים' וקבלת העול שלו הם בדרגה עליונה הרבה יותר.
זו משמעות ההוראה "בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה". יהודי נדרש תמיד להוסיף ולהתייגע בלימוד התורה, עד שהיגיעה שהייתה אתמול כבר אינה מספיקה היום. היום נדרשת השגה עליונה יותר, עד שה'חוקים' של אתמול יהיו מובנים היום בשכל, והיום ה'חוקים' יהיו ברבדים עמוקים יותר.
(תורת מנחם כרך לג, עמ' 426) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
