שאלה: מה הן ההלכות המיוחדות כשחל חג במוצאי-שבת?
תשובה: אסור להכין משבת לחג, ולכן אסור ביום השבת לעשות שום דבר – אף מעשה המותר בשבת – לצורך החג.
את נרות החג מכינים ומדליקים רק אחרי צאת השבת. מדליקים אותם מאש קיימת, הדולקת עוד מלפני השבת, כי אסור ליצור אש חדשה בחג (אם מעבירים את האש באמצעות גפרור אין מכבים אותו, אלא מניחים לו לכבות מאליו). כבכל חג: הספרדים מברכים תחילה ('של יום טוב' ו'שהחיינו'), ואחר-כך מדליקים. בין האשכנזים יש חילוקי מנהגים בזה. מנהג חב"ד לברך אחרי ההדלקה, כמו בערב שבת.
אם האישה מדליקה נרות לפני תפילת ערבית, או אם רוצים לעשות מלאכה, האסורה בשבת אך מותרת בחג, קודם שמבדילים בתפילה ("ותודיענו") או בקידוש, חייבים לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" (בלי הזכרת שם ה').
ההבדלה של מוצאי-שבת באה עם הקידוש של ליל החג, בסדר שלהלן: ברכת הגפן, קידוש של חג, 'בורא מאורי האש', 'המבדיל בין קודש לקודש', 'שהחיינו' (בלשון חז"ל: יקנה"ז – יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן).
אין מברכים 'בורא מיני בשמים'. בכל מוצאי-שבת עושים זאת כדי להשיב את הנפש מצערה על צאת ה'נשמה יתרה' של השבת, ואילו בחג – תענוג יום-טוב ושמחתו הם עצמם משיבים את הנפש.
את ברכת 'בורא מאורי האש' מברכים על נרות החג. למנהג חב"ד – אין מקרבים אותם זה לזה, להופכם לאבוקה, וגם אין מקרבים את כפות הידיים אל הנרות, כנהוג בכל מוצאי שבת, אלא מביטים בהם בלבד.
מקורות: שו"ע סי' רצט ס"י ונו"כ. שו"ע אדה"ז סי' רסג ס"ח; רצט סי"ז; תעג ס"ו-יט; תצא ס"ד. 'הגדה של פסח' מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. ספר 'פסח שחל בשבת'. אוצר מנהגי חב"ד, ניסן-סיוון עמ' קמו. לוח 'דבר בעיתו'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
