חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:16 כ"ב בחשון התש"פ, 20/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הקצין פוטר
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1326 - כל המדורים ברצף
מאבק של שלושה ראשי-חץ
חדש על המדף
הקב"ה וישראל, איש ואישה
קרבנות הנשיאים
לא להחמיץ את הטוב
לא להוסיף
הקצין פוטר
ירידה לצורך עלייה
איפה מוצאים כוהן ל'פדיון'?
כל התורה כולה

פתיתי השלג שנחתו באותו בוקר של יום ראשון על העיר מוסט שבאוקראינה הפתיעו מעט את משה הסוחר, שמיהר מאוד לצאת לעסקיו. העגלה המתינה לו ליד הבית, והעגלון כבר תפס את מקומו על מושבו.

בראותו את השלג שהתחיל לרדת חיפש משה את מגפיו, שידו לא נגעה בהם מאז החורף הקודם. לאכזבתו גילה כי המגפיים טעונים תיקון. אין בעיה, אמר בליבו, ברחוב הסמוך מתגורר סנדלר. הוא לקח את המגפיים ויצא במהירות לעבר ביתו של איוון הסנדלר.

הדפיקות העירו את הסנדלר משנת בוקר מתוקה. מיהו הדופק על דלת ביתו ביום ראשון, יום המנוחה? כשפתח את הדלת גדלה הפתעתו שבעתיים. הוא לא זכר מתי דרך הסוחר הנכבד משה על מפתן דלתו.

הסוחר הראה לאיוון את הדורש תיקון והאיץ בו לעשות את המלאכה מיד, אולם הסנדלר הגוי לא הביע רצון ליטול את כלי עבודתו. "השכחת, אדון משה, שיום ראשון היום?!", שאל. משה הביט בסנדלר ובהחוותו בידו תנועת ביטול אמר לו כי בהחלט מותר לו לעשות מלאכה ביום ראשון...

כמה מטבעות ששלשל משה לידו פתרו את אחרוני הספקות של איוון. הוא לקח את המגפיים לסנדלרייה, נעץ והִכה, הדביק ותפר, ובתוך דקות היו מגפיו של משה מוכנים. לאחר ששילם ביד נדיבה יצא משה לעבר עגלתו.

בני העיר ששבו מהכנסייה הופתעו לשמוע הלמות פטיש מכיוון סנדלרייתו של איוון. לשאלת שכנו הטוב, ולאדק הנפח, ענה איוון כי שמע מאדון משה הנכבד שאין איסור לעשות מלאכה ביום ראשון, ומכיוון שכן, הוא מעדיף לסיים את ערימת הנעליים שהצטברו אצלו מלהשתעמם בכנסייה. ולאדק הנהן בראשו בהסכמה.

בשבוע הבא ויתר גם ולאדק על הביקור בכנסייה ופתח את הנפחייה. אט-אט הצטרפו אליהם עוד ועוד בעלי מלאכה. הללו חדלו מלבוא אל הכנסייה ביום ראשון ופתחו את עסקיהם. הכומר המקומי צפה בדאגה בקהל המידלדל.

החל הכומר לחקור מה גרם לזלזול של התושבים בדת הנוצרית. הוא גילה כי הראשון שהתחיל בכך היה איוון הסנדלר. יום אחד הופיע הכומר במפתיע בסנדלרייתו של איוון. הלה מיהר להזמינו אל שולחן ערוך ובין השניים התפתחה שיחה. בתוך הדברים גילה איוון כי היהודי משה הוא שאמר לו כי אין כל איסור לעבוד ביום ראשון.

הכומר זעם. הוא פנה אל קצין המשטרה בעיר והגיש תלונה נגד הסוחר משה, על ביזוי הדת הנוצרית. למשה נודע על התלונה שהוגשה נגדו, והוא הספיק להימלט מהעיר ושם פעמיו לבעלז, אל הצדיק רבי ישכר-דוב.

הסכנה הייתה חמורה. נוסף על העונש שעלול משה לקבל המקרה עלול לעורר הדים בין המוני הנוצרים בעיר, ואף לשמש עילה לעלילת דם חדשה. שקע הרבי בהרהורים ולאחר מכן אמר למשה: "אמור לי בדיוק מה אמרת לגוי". משה השתדל לחזור בדיוק על מילותיו. נחה דעתו של הצדיק והוא אמר: "הלוא אמרת אמת לאמיתה". הוא הורה לו להישאר בבעלז עד יעבור זעם.

קצין המשטרה צהל על ההזדמנות להציק ליהודים. הוא ראה בתלונה משימה אישית עליונה בחשיבותה, והחל לאסוף עדויות כביכול על תופעה כללית של זלזול מצד היהודים במנהגי הנוצרים. מדי פעם בפעם דאג להדליף חדשות מהתקדמות ה'חקירה'. עננה ירדה על יהודי העיר והם חששו לבאות.

יום אחד הזמין מפקד המחוז את כל קציני מחוז ז'וליקוב, ובהם גם קצין המשטרה מהעיר מוסט, לאסֵפה דחופה. זה היה בשעה שתיק החקירה שהקצין גיבש נגד הסוחר משה ויהודי העיר בכלל כבר עמד בשלב מתקדם, והקצין קיווה לסיימו לקראת האסֵפה. כך יוכל להציג בגאווה את ממצאיו לעיני הנוכחים, ואולי אף לזכות באות שבח ממפקד המחוז.

בלהיטותו הרבה לסיים את התיק איחר הקצין לצאת אל האסֵפה. הוא ביקש מהעגלון להדהיר את הסוסים ככל יכולתו, אך הדרך התנהלה לאִטה. הקצין נכנס בפתח האולם בדיוק כאשר הסתיימה האסֵפה והנוכחים החלו לצאת. מפקד המחוז רתח מזעם והחל לגדף את הקצין על איחורו. בניסיון להציל את כבודו גמגם הקצין כי איחר בגלל תיק החקירה הכבד שבידו.

דבריו העלו את חמתו של המפקד. "מי צריך את החקירות שלך, אם אינך יכול להתייצב בזמן לאסֵפה!" צרח עליו. ברוב זעמו חטף מיד הקצין את התיק והשליכו אל האח הבוערת. המפקד אף הסיר ממדי הקצין את סמל המשטרה ואת דרגותיו, ושילחו בבוז מהאולם.

משה שב לביתו מודה לה' בכל ליבו. לימים נזקק משה לפועל שיעביר בעבורו עצים מן היער אל המחסן שבחצרו. בשוק המתינו פועלים קשי-יום, המצפים לכל עבודה שהיא, כדי להשתכר כמה פרוטות, ומשה הזמין אחד מהם. כשסיים את עבודתו הביט משה בעיניו, וחלחלה אחזה בו: הלוא זה קצין המשטרה לשעבר!

כשהבחין הלה כי הסוחר היהודי זיהה אותו, לא התאפק ואמר בקול שבור: "ידעתי בזמנו שנסעת אל רבך בבעלז. לאחר מעשה הבנתי כי רק כוחותיו המופלאים גרמו לי ליפול מרום תפקידי לעומק שחת – כדי להצילך".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)