במצוות פרה אדומה יש שני מרכיבים עיקריים: אש ומים. היו צריכים לשרוף את הפרה באש, עד שהיא נעשית אפר, ולאחר מכן ערבבו את האפר ב"מים חיים", ואת המים האלה הִזו על מי שנטמא בטומאת מת החמורה, כדי לטהרו מטומאתו.
השילוב הזה של אש ומים מסביר מדוע התורה מגדירה את המצווה הזאת "זאת חוקת התורה", ולא "זאת חוקת הפרה", כי במצוות פרה אדומה משתקפת בגלוי הנקודה המרכזית של התורה, השילוב בין 'אש' ו'מים'.
שילוב התנועות
האש מייצגת תנועה נפשית של עלייה למעלה, ותשוקה להיכלל באין-סוף האלוקי. התנועה הזאת מכונה 'רצוא', במשמעות של רצון להתעלות ולהיות בעולם רוחני נאצל. לעומתה, המים מייצגים תנועה נפשית הפוכה – להיות כאן למטה, בעולם הזה התחתון, לפעול כאן ולמלא את רצונו של הקב"ה. התנועה הזאת מכונה 'שוב', והיא דומה למים היורדים מלמעלה למטה.
על השילוב בין שתי התנועות הנפשיות האלה מבוססת כל התורה ומצוותיה. האדם נדרש שתהיה בו התשוקה לעלות למעלה, להתמלא אש של צימאון לאור האלוקי, אך את כל האש הזאת הוא נדרש להוריד אחר-כך אל תוך פעילות בעולם הזה הגשמי, לימוד תורה וקיום מצוות, המביאים את הקדושה אל העולם הזה.
קושיות ותירוצים
החיבור הזה של 'רצוא' ו'שוב' קיים קודם-כול בתורה. לימוד אמיתי ונעלה הוא דווקא על-ידי מהלך של קושיות ותירוצים. שואלים קושיה, מתרצים אותה, ואחר-כך מתעוררת קושיה על התירוץ, ואז מתייגעים ומתעמקים ומתרצים גם אותה. המתכונת הזאת של קושיה ותירוץ מביאה את הלומד לידי הבנה עמוקה ופנימית יותר של העניין.
זה אחד ההבדלים שבין התלמוד הבבלי לירושלמי. בתלמוד הבבלי באים למסקנה אחרי מהלך ארוך של קושיות ותירוצים, ואילו בתלמוד הירושלמי מובאות ההלכות בלי פלפול. ובכל-זאת יש כלל, שכשיש מחלוקת בין הבבלי לירושלמי – 'הלכה כבבלי'. שכן דווקא על-ידי הפלפול באים לעומק העניין.
סימן חיים
החיבור הזה קיים גם בכללות עבודתו הרוחנית של יהודי. הוא אינו יכול לעמוד במקום אחד ובדרגה אחת, אלא הוא נתון כל הזמן בתנועה של 'רצוא ושוב'. התנועה הזאת היא עדות שיש בו חיים, כשם שתנועות הכיווץ וההתפשטות של הלב ושל כלי הדם הן סימן החיים של יצור חי.
זו ההוראה מ"זאת חוקת התורה" – כל ענייני התורה צריכים להיות כמו הפרה האדומה, שיש בה מים ואש, 'רצוא ושוב'. היהודי מתמלא תשוקה לאלוקות וצימאון לאור האין-סופי, ואז הוא מוריד את התחושה הזאת לעבודה מיושבת ומסודרת. אך אין הוא נשאר שם, אלא מיד מתעורר לעלות למדרגה גבוהה עוד יותר, וגם אותה הוא מוריד לחיי המעשה. וכך הלאה והלאה, 'רצוא ושוב' עד אין קץ.
(התוועדויות תש"נ כרך ב, עמ' 408) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
