טענות בעת צדקה
"נתון תיתן לו ולא יֵרע לבבך בתיתך לו" (דברים טו,א). אל תתחיל להתאנח ולהתאונן על מצבך הרע דווקא ב"תיתך לו", בשעה שבאים לבקש ממך צדקה.
(עולת חדש)
להתרגל לתת
על "נתון תיתן לו" אומר רש"י: "אפילו מאה פעמים". כשתרגיל את עצמך לתת הרבה, ממילא "לא ירע לבבך בתיתך לו", שכן ההרגל נעשֶה טבע.
(מאוצרנו הישן)
שכר הנתינה בשמחה
"ולא ירע לבבך... כי בגלל הדבר הזה יברכך ה'" (דברים טו,י). מבורך תהיה לא רק מפני עצם קיום המצווה, שהרי שכר מצווה אינו משולם בעולם הזה, אלא "בגלל הדבר הזה", בגלל "לא ירע לבבך", שנתת צדקה מתוך שמחה.
(כתב סופר)
לא לחכות לצרה
"ולא ירע לבבך בתיתך לו" – אל תתמהמה במתן צדקה עד שיכאב לבבך, עד שתמצא את עצמך חלילה בצרה, ואז תרצה שהצדקה תציל אותך ותביא לך ישועה.
(ביכורי אביב)
ראשון ואחרון
הקב"ה אומר: "אני ראשון ואני אחרון" (ישעיה מד,ו). יש לראות בזה מעין אמירה כואבת של הקב"ה על התנהגות בני-האדם. יש מי שכאשר עסקיהם מידרדרים, כי-אז "אני ראשון" – הקב"ה הוא הראשון הנפגע מכך, שכן קודם כול הם מתחילים לקמץ בענייני מצווה, בצדקה ובמעשים טובים. ולעומת זה, כשהעסקים משגשגים ועולים, "אני אחרון" – הקב"ה הוא האחרון הנהנה מכך, כי הנתינה לצדקה באה אחרי כל שאר התשלומים.
(ילקוט ספר)
הצדקה מכפרת
"ורעה עינך באחיך האביון... והיה בך חטא" (דברים טו,ט). מדוע נאמר "והיה בך חטא" דווקא במעלים עינו מן הצדקה? כי צדקה מכפרת את חטאיו של אדם, ככתוב (דניאל ד) "וחטאך בצדקה פרוק", אך מי שאינו נותן צדקה משאיר בידו את כל חטאיו – "והיה בך חטא".
(לקוטי תורה)
הרגשת הזולת
אפילו מי שנותן צדקה לעני ביד רחבה, אבל חסרה לו הרגשת מצבו של זולתו, הרי זה בבחינת שפיכות דמים.
(הבעל-שם-טוב)
חלקך בפרנסה
בפי חסידי אדמו"ר הזקן ובני ביתם היה שגור פתגם זה: בפרנסה שהקב"ה מעניק לנו – מצוי גם חלקך.
(ספר השיחות תש"ג) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
