הקפדתו הגדולה של הרבי שספרי חב"ד יודפסו אך ורק על-ידי הוצאת קה"ת ובאי כוחה * למי שביקשו לפרסם דברי חסידות של רבותינו הורה כי יש לקבל רשות מראש; שלא לשנות; וכן התחייבות לציין על גבי ההעתקות את זכויות היוצרים של קה"ת * הדפסה שלא ברשות גובלת במחלוקת ובאיסור השגת גבול * על הוצאת הספרים החב"דית "קרני הוד תורה", שהרבי עמד בראשה מראשיתה
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
להם ניתנה הרשות
בשיחת שבת פרשת תרומה תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ב, עמ' 1039) אמר הרבי:
הדפסת ספר התניא בכל מקום ומקום תהיה אך ורק על-ידי הנהלת קה"ת ובאי כוחה, שלהם ניתנה הרשות – על-ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן, בעל התניא – להדפיס את ספר התניא, וכן שאר ספרי חסידות, וכן ספרי נגלה שנדפסים על-ידי הנהלת קה"ת, ולכן, יש להתדבר עם הנהלת קה"ת אודות כל פרטי הדברים ולקבל רשות וכו'.
היו אלה דברים ברורים שנאמרו בפעם הראשונה ברבים ובפומבי.
כחודש ימים קודם לכן כתב הרבי בכתב-יד-קודשו הערה בשולי שיחת ש"פ בא תשד"מ (לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 325 הע' 41) ובה נאמר:
על-פי מה שנאמר בסיום "הקדמת המלקט" להתניא "שלא להדפיס קונטרסים הנ"ל לא על-ידי עצמן ולא על-ידי גירא דילהון בלתי רשות הנקובים"
שזוהי הוראה ברורה מבעל התניא, שהוא גם בעל השולחן-ערוך, בכל פעם שיש החשש שכותבו שם – בטוחני אשר בטח לא ידפיסו בני-ישראל את ספר התניא... בלתי רשות הנקובים... הנהלת "קה"ת" ובאי כוחה... ולשומעים יונעם ותבוא ברכת טוב...
(הדברים הודפסו כנראה על פי הוראת הרבי בצורה בולטת ומודגשת בעמוד בפני עצמו בלקוטי שיחות שם עמ' 319).
להזהיר בכל תוקף
עוד קודם הנשיאות (ספר 'ליקוטי סיפורי התוועדויות' עמ' 559) כותב הרבי לרב גרינגלאס להזהיר חוגים מסויימים בירושלים שביקשו לעשות שימוש בדברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ולהדפיס מכתביו וכו':
וכדאי היה להזהירם בכל תוקף, אם יש לו יכולת בזה, שבל יהינו להשתמש בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א (כמו לחזור ולהדפיס מכתביו מאז) מבלי שיקבלו ממנו תחלה רשות על זה...
ביום כ"ג טבת תשכ"ד כותב מזכירו של הרבי הרב חודוקוב לרב עזריאל-זליג סלונים את הוראת הרבי בעניין הדפסת ספרי חסידות חב"ד (ספר 'עבד מלך' עמ' 342) – בעקבות שמועה על כמה אברכים שביקשו להדפיס בלי רשות כתבים שהגיעו ממקור "לא ידוע", ושלא נדפסו ולא עברו ביקורת, ואף מכתבים פרטיים ביותר שאינם מתאימים לפרסום:
ובזה הננו לבקש את כת"ר להשתדל ולמצוא את כל מי שיש להם יד בהנ"ל ולהוכיחם – בתחילה בנעימות – על העוול שהם עושים ולהבטיח שככה לא יעשה. ויש לקוות אשר אחר שיבינו את זה יתחרטו על העבר – באם כבר עשו זאת – ויחדלו מזה.
ומובן שאם – היל"ת – ישנם כאלה אשר זדון לבם השיאם לזה ובשביל כבוד מדומה לא יתרצו לשמוע בקול כת"ר, יצטרכו, כמובן, לחשוב אודות אמצעים תקיפים – בהשכל ודעת – שיצטרכו לנקוט נגדם.
השגת גבול חמורה ומושללת
בהזדמנות מסויימת כתב הרבי לאחד מעסקני חב"ד (נדפס בספר 'נזר התניא' להרא"ש בוקיעט כרך ב, עמ' רעא – מ'כפר חב"ד' גיליון 1175 עמ' 14):
הפליגה תורה ובפרט בתורת החסידות – בשלילת ענין המחלוקת ובענין דהשגת גבול (מי"א "הברוכים" (בפרשת תבוא)) זה מכמה וכמה שנים שהוציא לאור במדינתם כמה וכמה ענינים מ"קה"ת" –
ובודאי תיכף ומיד יפסיק התעסקותו בכל זה, ויודיע ע[ל] ד[בר] ז[ה] בהקדם ות[שואת] ח[ן]. גודל השלילה וחומרתה נזכר בקיצור נמרץ לעיל – ומבהיל שמכניסים לזה הדפסת דברי רבותינו נשיאינו!!
הפ[דיון] נ[פש] יקרא על הציון. כולל שיעשה הנ"ל מתוך שמחה ובשלימות.
לציין זכויות קה"ת
וכך הורה הרבי לבא-כוחו הרב בנימין אליהו גורודצקי, ביום כ"ב מנחם-אב תשי"ג (אגרות-קודש כרך ז, עמ' שמג):
בנוגע לבקשת הרב... אודות העתקת איזה מאמרים וסיפורים מהשמועסין וכו', הנה אל בינתו אשען שידון על אתר ואם ימצא לנכון להרשות להם... אזי בטח ידרוש מהם מכתב רשמי ובו התחייבות שעל כל מאמר וסיפור צריכים להורות שזהו ברישיון של 'המרכז לעניני חינוך' ואשר הקופירייט [=זכות היוצרים] הוא רק ברשות ה'מל"ח', ועל דרך זה עשו זה מכבר איזה פעמים במדינות שונות...
פעם כתב מזכירו של הרבי, הרב חיים-יהודה שי' קרינסקי, לרבי שפנה אליו מישהו וביקש רשות להדפסת חומר מתוך ספר של קה"ת, וכתב ש"המדובר הוא שלא ישנו כלום" מהתוכן. הרבי השיב בכתב-יד-קודשו (תשורה יו"ד סיון תשס"ט עמ' 19):
באופן זה [שלא ישנו כלום] באם ידפיסו בכמות רבה (ופשוט שגם להבא ה[קאפירייט] דקהת.
ולאחד ששאל אודות הדפסת חומר מתוך 'התמים', כתב הרבי (שם עמ' 19):
בהלקוח מהתמים וס[פר] הניגונים כדאי שיציין שהקופירייט שייך ל"קה"ת".
אישור הזכויות במשרד האמריקאי
סיפר הרב קרינסקי: בד בבד עם העמידה על המשמר כפי הוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, "אשר הדפסת הספרים בנגלה ובדא"ח נמסרה על-יד המוסד להוצאת ספרים קה"ת" (איגרת קודש מי"ד כסלו תש"ח, נדפסה ב'ספר המאמרים תשי"א' עמ' 286), דייק הרבי שכל קונטרס, ספר וכיוצא-בו, שיצא-לאור מטעם קה"ת או 'מרכז לענייני חינוך' יהיו מאושרים בקופירייט על-ידי המשרד המיוחד לשמירת זכויות יוצרים בוושינגטון.
ב'תשורה' יו"ד סיון תשס"ט נדפסו צילומים מהודעותיו של הרב קרינסקי על אישור המשרדים לשמירת זכויות היוצרים של קה"ת והרבי מאשרם.
העתקה שלא ברשות
בשלהי שנת תשכ"ו הדפיס מישהו בארץ-הקודש מחזור פורמט כיס, צילום ממחזור של הוצאת קה"ת. הרב אפרים וולף דיווח על כך לרב חודוקוב ('ימי תמימים' כרך ג, עמ' 386) וזה הורה לו (שם עמ' 412): "ובשאלתו אם יש לנקוט איזה צעדים בקשר לזה, אין ספק בזה שכל מה שאפשר יש לעשות".
בכ"א אדר-ראשון תשל"ו כותב הרב חודוקוב לרב אפרים וולף ('ימי תמימים' כרך ז, עמ' 71):
הגיעני קונטרס בשם "סדור תהלת ה'" לתפלת מנחה לחול ולתפלת ערבית לחול, יוצא לאור על-ידי...
מעניין לדעת:
א) ה[אם] קיבלו המו"ל רשות וממי להוציא לאור את הנ"ל?
ב) באם כן, מה הטעם שלא נדפס גם סדר אמירת קטורת לפני מנחה, וכן הודו ופתח אליהו, הכול כפי שנדפס בהסידורים למנחה ולערבית שיצאו לאור על-ידי ה'מרכז לעניני חינוך' בפורמט כיס?
והוסיף על-כך בב' אדר-שני (שם עמ' 74):
הנני לבקשו אשר הסניף דהמל"ח שבארץ הקודש ת"ו יברר אצל המו"ל דהנ"ל את כל מה שנשאל במכתבנו הקודם המצורף בזה, ובכל אופן להבטיח שלא הנ"ל ולא אחרים יעשו כדברים האלה באיזה ספר שהוא מהשייכים לקה"ת או למל"ח.
נא להודיענו מהנעשה בזה.
המו"ל של אותם סידורים כתב לרב חודוקוב את נימוקיו, והוא כתב לו בתגובה בי"ב אייר תשל"ו (שם עמ' 86-85):
כל הטעמים המובאים במכתבו אשר לפי דעתו הוא מצדיקים את הצורך להדפסת הסידורים בצורה זו שהדפיסם אינם מצדיקים את ההדפסה ולא קיבל הרשות לזה מקה"ת...
והנה הפעם – ובדיעבד – רשאי הוא לעשות כהצעתו במכתבו... היינו להשאיר אותם עבור המועדון בלבד, ולצרף להסידורים הקיימים עלון מיוחד הכולל קטורת ופתח אליהו.
וכדי שגם מוסדות אחרים לא יעשו כמוהו בחשבם שזה בהיתר של קה"ת, נחוץ להניח חותם בשער הסידור אשר נדפס בצורה זו באופן יוצא מן הכלל, ומיועד רק למועדון פלוני אלמוני.
[וראה גם בשיחת הטלפון מיום י' אלול תשמ"א – אושרה ע"י הרב וולף בט"ו אלול תשמ"א – 'ימי תמימים' כרך ח' עמ' 98; ועוד].
בשם הרבי נכתב ונחתם?!
ולא יתכן להוציא-לאור (אפילו גם בתרגום כמובן) ספרים וכתבות בצורה הנ"ל בלי הוראת המקור וכו' וכו' כדת וכדין וכנהוג בכל העולם כולו... לא זו הדרך ולא זה הסדר... ובסיכום כל הנ"ל מטובו להודיענו: א) ברשיון והסכמה מי ומי יצאו לאור הספרים הנ"ל? ב) מה בדעת הנהלת קה"ת דכפר חב"ד לעשות לתקן המעוות? ג) ובאיזה אופן יבטיחו שלא ישונה ולא ייעשה כן מכאן ולהבא?.
אלה קטעים ממכתבו של הרב חודוקוב מיום ט' כסלו תשמ"ח ('ימי תמימים' כרך ח, עמ' 374-373) בקשר לספרים שהתפרסמו בארץ הקודש ("ועוד יותר מבהיל על הדעת שמדפיסים ומפרסמים... שמוציאים "בעידודו ובברכתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א"!!").
וראה שם ההסברים בעמ' 375.
השימוש בסמל
הרב קרינסקי כתב פעם שאלה לרבי:
"ועד הנחות בלה"ק שואלים אם יכולים להשתמש בסמל 'קה"ת' בספר 'מעייני הישועה' שמוציאים-לאור לחג הסוכות הבא עלינו לטובה
"יודל,
"ח' אלול".
הרבי סימן חץ תוך מחיקת המילה "האם" והקיף בעיגול את המילים "יכולים להשתמש בסמל".
אין להדפיס כלום בלי רשות!
בערב חג השבועות תש"ו (אגרות-קודש כרך ב' עמ' קלב) כתב הרבי מכתב מפורט ובו נאמר בין השאר ("בהתאם לפקודת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א"):
א. כל ההוצאה לאור של ספרים, קובצי מאמרים וכיוצא-בזה מטעם המוסדות... מרוכזת בידי הוצאת הספרים "קה"ת", מלבד במקרים יוצאים מן הכלל.
ב. רשיון מיוחד בפרט מכ"ק אדמו"ר שליט"א דרוש בכל פעם כשמדפיסים איזה ממכתביו, שיחותיו או מאמריו.
ג. שימת לב מיוחדה דרושה לחומר הנדפס ביחד עם מאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א.
בהתאם עם כל הנ"ל... הסדר דלקמן:
א. כל החומר צריך טרם הדפסתו להשלח לכאן לקה"ת... ולהכניס לעלון רק החומר שיתאשר מכאן.
ב. בכל עלון צריך להיות החותם "קה"ת", כמו שהוא בהוצאותינו... סניף...
בהמשך אותו חודש, בי"ז סיון תש"ו (שם עמ' קלד), כותב הרבי [המעיין שם יראה את החריפות שבדבר]:
כבר כתבתי... שלא להדפיס שום דבר... מבלי לבקש רשיון ממנו מראש... ואין נפקא מינה באיזה שפה שתהיה...
ושוב כתב בב' חול-המועד סוכות תש"ח (שם עמ' רנג-ד):
על פי הוראת כ"ק... אין בכלל רשות למי שהוא להדפיס איזה ספר דא"ח או ספרי חנוך שלנו בלי קבלת רשות על זה מהנהלת "קה"ת" שבברוקלין, נ.י. ...
אשר לכן, אל נא תדפיסו לעת-עתה, ובאם יש לכם איזו הצעה בזה תודיעו נא אותה לנו ותציעו לפנינו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
