בעם-ישראל יש כמה וכמה סוגים ודרגות, כפי שהתורה מפרטת בתחילת פרשתנו: "ראשיכם... זקניכם ושוטריכם... מחוטב עציך עד שואב מימיך". הזוהר אומר שכאן נרמזו עשרה סוגים הקיימים בתוך העם היהודי.
נוסף על החלוקה הזאת יש בעם-ישראל עוד חלוקות, למשל החלוקה לכוהנים, לוויים וישראלים. יש גם רמות במצב הרוחני, המתחלקות בכללות לשלוש קבוצות – צדיקים, בינונים ורשעים. בתורת הקבלה והחסידות מובא שנשמות ישראל מתחלקות למדרגות רבות, יש נשמות השייכות במיוחד ללימוד תורה, ונשמות שהן בבחינת 'בעלי מעשה'.
נתון לשינויים
אך יש דבר משותף לכל החלוקות האלה – אין הן קבועות ומוחלטות, אלא יכול לחול בהן שינוי. רשע יכול לעשות תשובה ולהיות בינוני ואף צדיק, ולהפך חלילה. גם בחלוקה של כוהנים, לוויים וישראלים יכולים לחול שינויים. למשל, בת לוי הנישאת לכוהן או לישראל – מעמדה משתנה. כוהן שמחלל את כהונתו – פוגם בקדושת כהונתו.
עצם האפשרות שההגדרות האלה ישתנו מעידה שאין הן מתארות את עצמיותו של היהודי. מהות עצמית אינה ניתנת לשינוי, ואם דבר-מה יכול להשתנות, זה עצמו מוכיח שאין הוא ה'עצם' והמהות הפנימית והאמיתית.
עצם שאינו משתנה
אולם יש דבר השווה בכל בני-ישראל ואין בו שינויים – עצם היותם חלק מעם-ישראל. התואר 'ישראל' מבטא את עצמיותו של כל יהודי. גם מי שמשתייך לסוג הנחות ביותר נקרא 'ישראל', כמאמר חז"ל שיהודי "אף-על-פי שחטא ישראל הוא". וכמו-כן גם מי שהגיע לדרגות הגבוהות ביותר נקרא 'ישראל'.
השם 'ישראל' מתאר את ה'עצם' של כל יהודי, השווה בכל בני-ישראל, ושלא יכול לחול בו שום שינוי. ועד כדי כך, שאפילו הקב"ה בעצמו כביכול אינו יכול לשנות זאת, כמאמר חז"ל: "בין כך ובין כך בניי הם, להחליפם באומה אחרת (חס ושלום) איני יכול".
אכפת לקב"ה
מכיוון שה'עצם' של כל יהודי הוא היותו 'ישראל', לכן מעשיו חשובים כל-כך, בין לטוב בין למוטב. כשיהודי עושה מעשה טוב, הוא מוסיף כוח למעלה, ולהפך חלילה. כי לכאורה, מכיוון שכל הבריאה אין לה שום ערך כלפי הקב"ה, מה אכפת לקב"ה אם יהודי עשה כך או אחרת? אלא מכיוון שעצמיותו של כל יהודי היא היותו 'ישראל', לכן מעשיו של יהודי נוגעים לקב"ה כביכול.
הקב"ה בחר בכל יהודי, כמו שנאמר "יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב", ולכן הוא מבקש דווקא מבני-ישראל: "תמליכוני עליכם". בזה כוחו העצום של יהודי, עד שמעשה פשוט, שנעשֶה על-ידי יהודי השייך לסוג של "חוטב עציך ושואב מימיך" – קובע את עשיית ה'דירה' של הקב"ה ואת מילוי כוונת הבריאה, ש"נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים".
(תורת מנחם כרך כז, עמ' 302) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
