כשם שאין לבטל את ערכן של המצוות שבין אדם לחברו כך אין להמעיט מחיוניותן של המצוות שבין אדם למקום
פעמים רבות אנו שומעים את האמירה: "העיקר להיות אדם טוב". רבים מרגישים באמת ובתמים שאם אך יקפידו להיות בני-אדם ישרים והגונים, לא ירמו, לא יגנבו ולא יגרמו נזק לזולתם – ימלאו את חובתם ויוכלו להיות שלמים עם עצמם.
כנגד זה אנו עדים לא-אחת לתופעה הפוכה. יהודים יראי-שמים, המקפידים על קלה כחמורה במצוות שבין אדם למקום, מרשים לעצמם לזלזל בדברים שבין אדם לחברו. בענייני כשרות ידקדקו עד ההידור האחרון ויחפשו את ההכשרים הטובים ביותר דווקא, אך לא יחשבו פעמיים קודם שיפגעו בזולת או בממונו. ואתה שואל את עצמך, הלוא אותה תורה מצווה גם על המצוות שבין אדם לחברו.
מצוות כרימון
יום-הכיפורים מדגיש את הצורך לחבר את שני ההיבטים האלה. לא דיי להיות 'אדם טוב', אלא צריך להיות גם 'יהודי טוב' ולמלא את החובות המוטלות עלינו כיהודים, שקיבלו תורה בהר-סיני. ומנגד, אי-אפשר להיות 'יהודי טוב' בלי להיות 'אדם טוב'. ההלכה קובעת כי כדי לזכות בכפרה של יום-הכיפורים מחובתנו לפייס תחילה את מי שנפגע מאיתנו, שכן על עבֵרות שבין אדם לחברו אין יום-הכיפורים מכפר.
כאשר חז"ל קבעו שאפילו "פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון" הם התכוונו גם ליהודים שעל-פי הגדרתם האישית אין הם שומרי מצוות כלל. אבל כשמתחילים לבחון את הדברים לעומק מגלים כמה רבות המצוות שהם מקיימים. לא רק ברית-מילה, מצה בפסח וצום יום-הכיפורים, אלא כיבוד אב ואם, צדקה, גמילות חסדים ועוד ועוד.
המצוות שבין אדם לחברו הן מצוותיו של בורא העולם ומנהיגו. אותו בורא שציוונו להניח תפילין ולשמור שבת, ציוונו מצוות רבות שבין אדם לחברו. יהודי שמקיים מצוות אלה אינו יכול להגדיר את עצמו 'לא שומר מצוות'.
אלא שבה-בשעה צריך לזכור שהמצוות שבין אדם לחברו מייצגות פן אחד ממערכת החובות המוטלת על יהודי. כשם שאין לבטל את ערכן של המצוות שבין אדם לחברו, כך אין להמעיט מחיוניותן של המצוות שבין אדם למקום. יהודי אינו יכול להסתפק בעובדת היותו אדם ישר, עוזר לזולת ונמנע מלפגוע בסביבתו. כל אלה מעשים גדולים וחשובים, אבל הם אינם יכולים להיות תחליף למצוות הנוספות, המצוות שבין אדם למקום.
האוּמנם מקפידים במצוות?
גם יהודים יראי-שמים ומדקדקים במצוות צריכים לבחון את עצמם אם אכן הם מקפידים לקיים את המצוות שבין אדם לחברו באותה זהירות והקפדה שהם מקיימים את המצוות שבין אדם למקום. גם הם עלולים להיכשל בהעדפת מקצת המצוות, דבר שנותן להם תחושת שלמות ומילוי חובתם, בה-בשעה שמצוות גדולות וחשובות נזנחות.
יום-הכיפורים הוא הזמן לתקן את הטעון תיקון ולחתור לשלמות בשני ההיבטים האלה. להיות 'בני-אדם טובים' וגם 'יהודים טובים'. הלוא בעומק נשמתנו קיימת אותה נקודה יהודית טהורה, המבקשת את השלמות הזאת. הבה נפתח את ליבנו, ונזכה שהקב"ה ימחל לנו וייתן לנו שנה טובה ומתוקה.
יום הכיפורים. בין אדם לחברו ובין אדם למקום (ציור: זלמן קליינמן)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
