חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:08 י"ד בחשון התש"פ, 12/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האור המקיף
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1343 - כל המדורים ברצף
הסוכה שמגינה על העולם
יש חדש
שמחה על נתינת התורה
סוכות
פטורים ומהדרים
אין צער בסוכה
תקיפות יהודית
האור המקיף
ושמחת בחגך עם יצחק פוקס
ברכת 'לישב בסוכה'

מוסבר בתורת החסידות שבזמן הזה האור האלוקי הניתן לקליטה הוא אור מצומצם, המכונה 'ממלא כל עלמין', ואילו לעתיד לבוא יאיר האור ה'סובב כל עלמין', המכונה 'אור מקיף'. זה הקשר המיוחד בין חג הסוכות ובין הגאולה, שכן גם בחג הסוכות אנו זוכים ל'אור המקיף'. הסוכה עניינה 'אור מקיף', החובק את היהודי.

על הפסוק (שיר-השירים ב,ו) "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" מבואר שיש כאן רמז למועדי חודש תשרי: "שמאלו תחת לראשי" מכוּון כנגד ראש-השנה ויום-הכיפורים, שהם ימי הדין והיראה ("שמאל"); ואילו "וימינו תחבקני" אמור על חג הסוכות, שבו מתגלית אהבתו של הקב"ה לעם-ישראל בבחינת 'תחבקני'.

מעלת החיבוק

חיבוק הוא אחד מביטויי האהבה. אפשר, כידוע, לבטא אהבה בדרכים רבות: בדברי אהבה, במבט אוהב, בנשיקה וגם בחיבוק. למה נבחר דווקא החיבוק כביטוי לאהבתו של הקב"ה לעם-ישראל?

מסבירה תורת החסידות, שהחיבוק שונה במהותו משאר ביטויי האהבה. אפשר לראות את ההבדל כבר בצורה החיצונית: כל ביטויי האהבה האחרים קשורים בדרך כלשהי בפנים (מדברים אל פני האהוב, מביטים בפניו, נושקים בפניו), ואילו החיבוק הוא דווקא מאחור; המחבק לופת דווקא את גבו של אהובו.

שוני חיצוני זה מגלה את השוני המהותי. שאר ביטויי האהבה קשורים ביכולתו של האהוב להשיב אהבה. המדבר דיבורי-אהבה מצפה שהאהוב ישמע את הדברים, יבינם, יגיב עליהם. כך גם במבט או בנשיקה. לכן כולם קשורים בפנים, שבהם משתקפת אישיותו של האדם. לעומתם, החיבוק מבטא אהבה שאינה מצפה לאהבה חוזרת. האדם כאילו אומר: גם אם לא תשיב לי אהבה, אוסיף לאהוב אותך. משום כך הביטוי החיצוני של אהבה זו הוא בחיבוק, שמקיף גם את חלקו האחורי של הגוף, אותו חלק שאינו מגיב ואינו משיב אהבה.

אהבה בסוכות

זה משל לקשר שבין הקב"ה לעם-ישראל. גם אצל יהודי יש 'פנים' ויש 'אחור' (כלפי הקב"ה). אותו חלק מהחיים שמוקדש לתורה, לתפילה ולעבודת ה', הוא בבחינת 'פנים', שכן בו משתקפת החזרת האהבה מצד היהודי כלפי הקב"ה. החלק האחר של החיים – הצרכים הגשמיים, האכילה, השתייה, השינה וכדומה – הוא בבחינת 'אחור', שכן באופן חיצוני לפחות איננו רואים שם את הקדושה ואת האהבה לקב"ה.

היה אפשר לחשוב שאהבת הקב"ה לעם-ישראל תקיף רק את חלק החיים שבו היהודי קשור לקב"ה – את התורה, התפילה, קיום המצוות, עבודת ה'. אומרת כנסת-ישראל: לא ולא! "וימינו תחבקני"! הקב"ה 'מחבק' את היהודי גם 'מאחוריו', גם את החלקים שבהם אין הקשר שלו עם בוראו נראה בגלוי; אהבת ה' לעם-ישראל מקיפה גם את העיסוקים הגשמיים השגרתיים ביותר.

ביטוי לזה אנו רואים במצוות סוכה. וכי היהודי מצוּוה ללמוד בסוכה, להתפלל בה, לקיים בה מצוות? לאו-דווקא. המצווה היא לעשות בה את צרכיו הגשמיים: לאכול, לשתות, לישון, לנוח. כאן טמון הדבר הנפלא ביותר: אותה אכילה, אותה שתייה, אותה שינה ומנוחה שהאדם עושה בסוכה, אף-על-פי שהן צרכיו הגשמיים, נהפכות למצווה ומבטא את הקשר בין היהודי ובין בוראו!

זה כביכול ה'חיבוק' של הקב"ה, האהבה הגדולה שלו אף לצדדים שאינם קשורים עמו. הקב"ה כאילו אומר בכך, שאהבתו לעם-ישראל גדולה כל-כך, עד שגם צרכיו הגשמיים של יהודי יקרים לו והוא מקיפם באור האלוקי של המצווה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)