שאלה: האם מותר לטלטל ספרי-תורה כדי לרקוד לכבוד התורה ברחובה של עיר ביום שמחת תורה, וכן לצורך ההקפות השניות במוצאי החג?
תשובה: בתלמוד הירושלמי אסרו להוציא ספר-תורה ממקומו, אלא אם כן הדבר נעשֶה לצורך אדם גדול שיקרא בו, "שהתורה מתעלה בהן".
בזוהר החמירו בזה מאוד, שלא להעביר ספר-תורה אפילו מבית-כנסת אחד לשני. ויש המדייקים שם לאסור אפילו להעבירו מחדר לחדר אם עוברים דרך פרוזדור, וכל-שכן לחצר או לסוכה.
ה'ערוך השולחן' כתב שאם מעבירים את ספר-התורה וקובעים לו מקום מיוחד, אפילו זמני, מותר. והמנהג לדקדק שיקראו בספר-התורה שלוש פעמים, שזו נקראת קביעות. הרבי מליובאוויטש הזכיר שיש מדייקים שיקראו בשלושה ימי-קריאה (ויש מקילים כשמניחים אותו במקום מכובד מתחילת התפילה ועד סופה). כשמעבירים אותו ברחוב נכון לכסותו בטלית, ומה טוב – בארון, ועדיף להעבירו ברכב מדלת לדלת, אף בלי ליווי.
אולם כשהטלטול הוא לכבוד התורה עצמה יש מהפוסקים שהביאו ראיה ממה שביום הכיפורים, כשהיה הכוהן הגדול קורא בתורה בבית-המקדש, היה "כל אחד ואחד מביא ספר-תורה מביתו וקורא בו, כדי להראות נויו ותפארתו לרבים". במצב כזה גם על-פי הזוהר מותר. לכן מקילים לטלטל, גם כדי שכל אחד ואחד יוכל לעלות לתורה ביום זה. גם בהכנסת ספר-תורה נהוג להוציא את ספרי-התורה שבבית-הכנסת כדי לקבל את פני ספר-התורה החדש בשמחה ובשירה.
מותר לטלטל את ספר-התורה לצורך שמירתו מפני נזק וגנֵבה, ואף כדי לבודקו ולתקנו.
מקורות: יומא ע,א. ירושלמי יומא פ"ז ה"א. זוהר ח"א רכה,ב וח"ג עא,ב. ערוה"ש סו"ס קלה. שו"ת יחוה דעת ח"א סי' עב, פסקי תשובות סי' קלה ס"ק כג-כח, מנחם ציון ח"א עמ' 97, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
