שאלה: בבתים רבים מצויים כיום עובדים זרים. איך להיזהר שיין שבבית לא יהיה 'יין נסך'?

תשובה: איסור 'יין-נסך' ממש הוא יין שנתנסך כתקרובת לאלילים. יין כזה אסור מן התורה בשתייה ואף בהנאה.

חז"ל אסרו גם 'סתם יינם', דהיינו, כל יין של גוי (אפילו אינו עובד עבודה-זרה), הן מחשש יין-נסך והן כדי למנוע קשר עמהם ("משום בנותיהן"). גם כלי פתוח של יין כשר שנגע בו גוי – נאסר, ורגילים לקרוא ליין כזה בהשאלה גם-כן 'יין נסך'. חסידים ואנשי-מעשה מחמירים אפילו ביין שראהו גוי, לפחות שלא לקדש עליו.

יין מבושל שלנו שנגע בו גוי – מותר. בטעם הדבר כתב הרמב"ם, שהואיל ויין זה אינו ראוי לניסוך על המזבח שבמקדש, אינו מתנסך גם לאלילים. והסביר הר"ן, שאף שהיה מקום לגזור בו משום בנותיהם, אך מכיוון שאין בו ניסוך, לא גזרו בו. הרא"ש הוסיף, שכיוון שיין זה אינו מצוי, לא גזרו בו חכמים.

הגדרת 'מבושל' היא: "משהרתיח על-גבי האש". פוסקים רבים כתבו, שדי בכך שחום היין מגיע מעל 80 מעלות צלזיוס, שבו היין רותח ומתחיל לאבד כוהל. מנהג רווח להתיר גם יין מפוסטר בחום כזה, אף ששינוי הטעם בו מזערי (יקבי 'כרמל' נוהגים לפסטר את כל מוצריהם. יש יקבים הנמנעים לגמרי מפיסטור, כגון 'יקבי הגולן'. ביקבים אחרים יש לברר על כל מוצר בנפרד). אמנם יין כזה מצוי כיום והוא מוגש כיין רגיל, בכל-זאת מתירים מכיוון שעל זה לא גזרו חז"ל. ויש אוסרים.

חשוב לדעת: מיץ ענבים טבעי דינו כיין, הן לעניין קידוש והן לעניין 'סתם יינם'.

מקורות: ע"ז כט,ב-ל,א. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"א. טושו"ע יו"ד סי'  קכג ס"ג ונו"כ, ודרכי תשובה, וסי' קכד סי"ז. של"ה, שער האותיות, אות ק כלל צד. בן איש חי שנה ב פ' בלק אות טז. שו"ת: אגרות משה יו"ד ח"ב סי' נב, וח"ג סי' לא. דובב מישרים ח"א סי' קכד. יביע אומר ח"ח יו"ד סי' טו. מנחת יצחק ח"ז סי' סא. מנחת שלמה ח"א סי' כה. שבט הלוי ח"ב סי' נא.