חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נטילת ידיים
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 955 - כל המדורים ברצף
הגאולה לא תתעכב אף לא רגע אחד מיותר
שליחות המאחדת עולם ואלוקות
שליחות עם יהודי הודו
פרשת חיי-שרה
נטילת ידיים
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

נטילה כפולה

מי שעשה צרכיו ורוצה לאכול סעודה, נוטל ידיו לסעודה ובכך יוצא ידי חובת הנטילה לאחר עשיית צרכיו. הנחת היסוד היא שחובת הרחיצה מבית-הכיסא1 מתקיימת בכל נטילה הכשרה לסעודה2. אבל כאן מתעוררת שאלה מתי לברך:

א. אם יברך תחילה 'אשר יצר'3, ואחר-כך 'על נטילת ידיים' ו'המוציא' – תהיה ברכת 'אשר יצר' הפסק בין הנטילה לבין ברכת הנטילה.

ב. אם יברך תחילה 'על נטילת ידיים' ואחר-כך 'אשר יצר', ו'המוציא' – תהיה ברכת 'אשר יצר' הפסק בין ברכת הנטילה ובין 'המוציא'.

ונחלקו הראשונים בזה4:

א. רבי יעקב בן יקר הכריע, שצריך ליטול שתי נטילות: על הראשונה יברך 'אשר יצר'5, ועל השנייה 'על נטילת ידיים'6.

ב. ואילו רש"י תלמידו סובר, ש"נטילה אחת עולה לכאן ולכאן" ו"אם מובטח לו שנטל נטילה הגונה לסעודה", יברך 'על נטילת ידיים' ו'אשר יצר', וברכת 'אשר יצר' אינה נחשבת הפסק בין ברכת הנטילה ל'המוציא', מכיוון שגם 'אשר יצר' שייכת לנטילת ידיים7.

ג. הטור הכריע שייטול פעם אחת וישפשף את ידיו זו בזו, ואז (בטרם הגיעה שעת ברכת הנטילה8) יברך 'אשר יצר', ולאחר מכן, בשעת ניגוב, כשהגיע זמן ברכת הנטילה, יברך 'על נטילת ידיים'. וכן פסק בשולחן-ערוך.

אמנם אדמו"ר הזקן בסידורו9 הכריע ש"היוצא מבית הכסא ונוטל ידיו מעט לברך 'אשר יצר', צריך לנגבן היטב תחילה קודם נטילת ידיים לסעודה. אך מן הדין יכול לברך 'אשר יצר' אחר ברכת 'על נטילת ידיים', ואין בזה משום הפסק בין נטילת ידיים לסעודה". מהלשון ברור, שההנהגה המועדפת היא האמורה בסתם, והשנייה לאחריה10.

_____________________

1)     שו"ע סי' ד סי"ח. אבל להיפך – הנוטל מבית הכסא, בדרך-כלל אין זו נטילה בשלימות כראוי לסעודה, ראה להלן בדעת רש"י ובהערות 5, 9.

2)     במג"א (סי' ז ס"ק א) הביא דעת ס' היכל הקודש (אות ג), שצריך ליטול אז ג"פ כבשחרית, והמג"א דחה ראייתו, וגם אדה"ז במהדו"ק (סי' ד סי"ח) הביא רק (את דעת המג"א והסדר היום) שא"צ ג"פ (מכיוון שכתב "נטילת ידים", הרי שצ"ל בכלי כמבואר שם סוף סעיף א. וכן כתב בראש סעיף זה, שצ"ל במים דווקא ולא בכל מידי דמנקי). אבל השע"ת (בסי' ד ס"ק כ) מביא בשם מחזיק ברכה (שם אות ו), שרבנן קשישאי נהגו ליטול ג"פ [לסירוגין]. וכן נהג הרבי, וכן נפוץ בין אנ"ש וגם בעלמא (ראה פסקי תשובות סי' ד הע' 171).

3)     בשו"ע אדה"ז סי' קסה ס"א במוסגר, מנמק: "מפני שנתחייב בה תחילה, ועוד שהיא תדירה". ואף שמבחינת ברכת 'אשר יצר' עצמה אין מניעה לדחותה אחר המוציא, אך כדי לברך ענט"י כדין, להסוברים כך, חייבים לברך ע"פ הסדר.

4)     כמובא בטושו"ע ונו"כ סי' קסה.

5)     שבה נתחייב ראשונה, פרישה ס"ק א, ב"ח ד"ה מי שיצא. ועוד, שהיא תדירה, שו"ע אדה"ז ס"ב.

6)     כיוון שבנטילה הראשונה אינו נוטל כדין, מסקנת המג"א ס"ק ב ע"פ הב"י (ופי' הפמ"ג, שהכוונה לרחיצה בעלמא ללא כלי וכח גברא [כגון ג"פ לסירוגין מהברז, פסקי תשובות סי' קסה ס"ק א. ובקצות השלחן סי' לג בבדה"ש ס"ק יד יעץ לנוטלים בכלי, לגעת אח"כ בידו השניה שאינה נטולה, שזה פוסל נט"י לסעודה, שם]). המג"א מוסיף, שהשל"ה הציע שיגע במקום המטונף כדי שיוכל לברך, ודוחהו, שכיוון שנטל כדין, למה יחזור ויגרום טומאה וייטול ויגרום ברכה (ופי' במחצית השקל, שגורם ברכה שאינה צריכה). והא"ר ס"ק ב הציע, שבנטילה ראשונה יכוון במפורש שלא לצאת, והפמ"ג הסכים לו.

7)     וכמו "גביל לתורי" (מי שציווה להאכיל בהמתו תחילה), שאמרו בגמרא (ברכות מ,א) שאינו נחשב הפסק.

8)     מהר"י אבוהב הקשה, הרי יכול כבר לנגב ויהיה טהור, ולברך כעת על הנטילה. ותירץ שכיוון שעלול לגעת ויחזרו ידיו להיות טמאות, לכן לא נגמרה הנטילה עד הנטילה השנייה.

9)     סדר נט"י לסעודה ס"ו, נדפס בסוף השו"ע ח"א, במהדורה החדשה עמ' תרל.

10)   וכמפורש בשו"ע שלו שם ס"א (מהט"ז ס"ק ב): "יותר נכון ליטול ב' פעמים, לפי שרוב פעמים רגילין לשפוך רביעית בבת אחת על שתי ידיו, או על כל אחת בפני עצמה, בשטיפה ראשונה, ושוב אין צריך מים שניים לטהרן, ויש כאן הפסק", ורק "אם נטל נטילה אחת כשרה ושכח לברך עד ששפך מים שניים או ששפך רביעית בבת אחת, לא יברך תחילה 'אשר יצר' ויחזור ויטול שנית ויברך 'על נטילת ידים', לפי שכבר יצא ידי חובתו בנטילה הראשונה, ואינו יכול לברך 'על נטילת ידים' על נטילה השניה בלבדה כיוון שאינו מחוייב בה, ואם יברך על נטילה הראשונה אחר השנייה, נמצא שהפסיק בין נטילה לברכתה, אלא יברך תחילה 'על נטילת ידים' על נטילה זו לבדה, ואחר כך 'אשר יצר', שברכת 'אשר יצר' אינה חשובה הפסק בין נטילה ל'המוציא', שלטהרת ידים היא באה גם כן" (מהמג"א ס"ק ג). ז"א כדעה הא' שבראשונים, ואחרי' כדעה הב'.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)