חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:09 י"ד בחשון התש"פ, 12/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הבנה והשגה בחב"ד נמשכה על-ידי אדמו"ר האמצעי
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 957 - כל המדורים ברצף
הבנה והשגה בחב"ד נמשכה על-ידי אדמו"ר האמצעי
"ושבתי בשלום" אל הגאולה
אוהלי רבותינו נשיאינו
פרשת ויצא
הולדת, הילולת וגאולת אדמו"ר האמצעי
עלייה עבור הילדים / ברכת הפטרה
הלכות ומנהגי חב"ד

מדוע לפי פנימיות התורה יש להקפיד לקרוא 'יששכר' בשי"ן אחת דווקא? * מהי שיטת הבעל-שם-טוב בעניין השגחה פרטית; מה הוסיף וחידש אדמו"ר הזקן בשיטה זו גופא, ומדוע נתגלו הדברים על-ידי אדמו"ר האמצעי דווקא? * כשם שבהשגחה הפרטית גם האופן והפרטים הם בהשגחה מיוחדת, כך בעבודת ה' – חשוב ונוגע לא רק העשייה עצמה אלא גם האופן שבו היא מתקיימת * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. [לאחרי תפלת מנחה התחיל כ"ק אדמו"ר לדבר אודות בעל יום ההולדת וההילולא דט' כסלו, אדמו"ר האמצעי (כדלקמן), ולפני זה העיר (לבעל-קורא1) אודות מבטא תיבת "יששכר" (בקריאה של שחרית)]:

מה ראה הבעל-קורא לדייק בקרי של תיבת "יששכר" כמו הכתיב, בב' שיני"ן, ולא בשי"ן אחד?

האמת היא שישנם כמה דעות בדבר2:

יש דעה שקוראים תמיד – גם בפעם הראשונה, בפרשתנו – בשי"ן אחד. יש דעה שבפעם הראשונה – בפרשתנו – קוראים בב' שיני"ן, ואחר כך בכל התורה קוראים בשי"ן אחד. ויש דעה שעד פרשת פינחס קוראים בב' שיני"ן ומפרשת פינחס ואילך קוראים בשי"ן אחד.

ונמצא, שבכל אופן ("ווי מ'זאל נאר טאן") יוצאים ידי-חובה לדעה אחת על כל פנים ("איז עס אן אחריות").

אבל, על-פי פנימיות העניינים, צריכים לבטא "ישכר" בשי"ן אחד:

שמעתי מאאמו"ר ז"ל בביאור טעם ב' השיני"ן שביששכר – שענינו של ישכר הוא תורה3, וכיון שבתורה יש גליא דתורה ונסתר דתורה, לכן נרמז הדבר בשמו של ישכר, שנכתב בב' שיני"ן.

ועל-פי זה, צריכים לבטא "ישכר" בשי"ן אחד – כי, השי"ן השני שהוא כנגד נסתר דתורה, צריך להיות באופן נסתר, שלא יתגלה בקרי.

* * *

ב. אדמו"ר4 האמצעי – בימי נשיאותו של אדמו"ר הזקן – היה ממונה על הדרכת האברכים הצעירים ("די יונגעלייט")5.

– על המבוגרים היה ממונה הרה"צ ר' אהרן מסטראשעלע, שהיה מבוגר מאדמו"ר האמצעי [שהרי, בבוא הרה"צ ר' אהרן להסתופף אצל רבינו הזקן, בשנות המ"ם (תק"מ)6, היה אדמו"ר האמצעי (שנולד בשנת תקל"ד) נער בן שמונה או עשר שנים בלבד], ולכן נתמנה הרה"צ ר' אהרן על המבוגרים, ואדמו"ר האמצעי על הצעירים. –

פעם ראה אדמו"ר האמצעי שני אברכים מטיילים ומשוחחים ביניהם בדברי חסידות, וכששאל אותם באיזה עניין דיברו ביניהם? השיבו, שדיברו אודות החידוש של הבעל שם טוב בעניין השגחה פרטית, שהיא לא רק על מין המדבר, אלא גם על מין החי, צומח ודומם, ולדוגמא: גם עלה נובל המתגלגל בחוץ הוא בהשגחה פרטית, בדין ומשפט על הזמן והמקום שעליו להתגלגל.

כאשר אדמו"ר האמצעי סיפר על כך לאביו אדמו"ר הזקן, הוסיף אדמו"ר הזקן ואמר:

לא מבעי שההשגחה פרטית היא על העלה המתגלגל, כי אם גם על אופני סיבת גלגולו, אם על-ידי אדם או על-ידי נשיבת רוח וכדומה.

ג. עניין זה (שהשגחה פרטית היא לא רק על הדבר והמאורע עצמו, גלגול העלה, אלא גם על האופן שבו נעשה הדבר, על-ידי אדם או על-ידי רוח) – מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר שיצא לאור לקראת י"ט כסלו השתא7, וזה לשונו8:

"לבד זאת דכל דבר שנמצא בעולם הוא בהשגחה פרטי פרטית, הנה עוד זאת שההשגחה פרטית היא גם בהסבות וסבות דסבות, וכמו על דרך משל עלה הנובלת מן האילן ומתגלגלת ממקום למקום הוא בהשגחה פרטית, וגם אפילו אופן גלגולה אם על-ידי רוח או בכוח אדם, הוא גם כן בדין ומשפט דהשגחה פרטית".

ומוסיף לבאר ש"יסוד דבר זה הוא כדאיתא בגמרא חולין דס"ג א': ר' יוחנן כי הוי חזי שלך, אמר, משפטיך תהום רבה9 .. ופירש רש"י .. משפטיך אף בתהום רבה, שזמנתה שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות, עכ"ל, הרי שההשגחה פרטית הוא בכל דבר בהפרטי פרטים שלו".

וממשיך, ש"מזה10 הביא רבינו הזקן נ"ע ראיה ותשובה לאותן שהתווכחו עמו בדברי תורת רבינו הבעל שם טוב .. שמנגדי תורת הבעל שם טוב אומרים שהשגחה פרטית הוא רק על מין האדם, הוכיח להם רבינו הגדול בראיה טבעית שהרי בדגת הים יש דין ומשפט ומזמין את השלך לשפוט ולעשות נקמתו באותן המזומנים כו'". ומסיים, "ובמדרש וישלח11 דגם צפור מבלעדי שמיא לא מתצדי, דבת קול יוצא ומכריז דימוס או ספקולי כו'".

ובביאור הטעם שרבינו הזקן הביא ראיה לשיטת הבעל שם טוב מהגמרא בחולין דווקא, ולא מהמדרש בוישלח – יש לומר, שמהגמרא בחולין יש ראיה שההשגחה פרטית היא לא רק בנוגע לדבר עצמו (כפי שמוכח גם מהמדרש בוישלח), אלא גם בנוגע לאופן וסיבת הדבר:

מהמדרש דוישלח, ש"גם צפור מבלעדי שמיא לא מתצדי, דבת קול יוצא ומכריז" – נוסף לכך שיש לפרש (כמו שכתב הקהלת יעקב12) ש"הקול הלז היה מהשר שלהם, שהשר שלהם משגיח גם על פרטי מינו" (מה שאין כן בחולין מפורש שזהו "משפטיך"13), הרי ההוכחה היא (רק) שגם על ציפור יש השגחה פרטית אם תינצל מהצייד או שתהיה ניצודת ("דימוס או ספקולי")14, ואילו מהגמרא בחולין מוכח – כפי שמדייק כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר: א) שההשגחה פרטית היא על נברא פרטי – ש"יש דין ומשפט" שעל-ידו נקבע איזה דגים הם "המזומנים למות"), ב) שההשגחה פרטית היא גם על האופן שבו יתקיים הדין ומשפט בדגת הים – "ומזמין את השלך לשפוט ולעשות נקמתו באותן המזומנים כו'".

ד. ויש לומר, שההוספה של אדמו"ר הזקן על הבעל שם טוב בעניין השגחה פרטית היא בהתאם להוספה שלו על הבעל שם טוב בכללות עניין תורת החסידות:

אודות יחס תורת ודרך החסידות של רבינו הזקן לתורת ודרך החסידות של הבעל שם טוב – מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר15 שהבעל שם טוב הראה איך צריכים לעבוד את השם יתברך, ורבינו הזקן הראה איך אפשר לעבוד את השם יתברך.

כלומר: הבעל שם טוב הראה את הדבר עצמו – שצריכה להיות העבודה בדרכי החסידות, ואדמו"ר הזקן – על-ידי זה שהמשיך העניינים בהבנה והשגה בחב"ד – הראה את האופן שעל-ידו נעשה הדבר16.

[לכאורה יכולים לשאול: הרי העיקר הוא הדבר עצמו, ולמאי נפקא מינה האופן שבו נעשה הדבר? – אבל האמת היא שנוגע לא רק הדבר עצמו, אלא גם האופן שבו נעשה הדבר, וכמודגש בנוגע לכללות עבודת ה': "עבדו את ה' בשמחה"17, היינו, שנוגע לא רק העבודה כשלעצמה, אלא גם האופן שבו נעשית העבודה – בשמחה דווקא].

ועל דרך זה בנוגע לעניין השגחה פרטית – שהבעל שם טוב גילה את עניין השגחה פרטית כשלעצמו, שיש השגחה פרטית על כל דבר, ואדמו"ר הזקן הוסיף שההשגחה פרטית היא לא רק על הדבר עצמו, אלא גם על האופן שבו נעשה הדבר, כנ"ל.

ה. ועניין זה נתגלה על-ידי (ונאמר ל)אדמו"ר האמצעי דווקא:

ההוספה בעניין השגחה פרטית גם בנוגע לאופן שבו נעשה הדבר, היא כאמור, בהתאם לכללות ההוספה של אדמו"ר הזקן בתורת ודרך החסידות, שהראה איך אפשר – האופן – לעבוד את השם יתברך, על-ידי זה שהמשיך העניינים בהבנה והשגה של חב"ד.

והמשכת העניינים בהבנה והשגה דחב"ד נעשתה בעיקר על-ידי אדמו"ר האמצעי, כידוע18 שענינו של אדמו"ר הזקן הוא חכמה, נקודה, וענינו של אדמו"ר האמצעי הוא בינה, התרחבות והתפשטות, כפי שרואים במאמרי החסידות שלהם, שהמאמרים של אדמו"ר הזקן הם בקיצור (באופן של נקודות), שכן, גם המאמרים שלאחרי פטרבורג, שהם באריכות לגבי המאמרים שלפני פטרבורג, הם עדיין בקיצור, ואילו האריכות במאמרי החסידות, באופן של התרחבות והתפשטות דבינה, נתחדשה על-ידי אדמו"ר האמצעי דווקא.

ו. אדמו"ר האמצעי היה אומר חסידות בשופי, לעתים קרובות ("זייער אפט"). – המהרי"ל (בנו של הצמח-צדק) היה נוהג תמיד לבוא אליו לשמוע חסידות, ואדמו"ר האמצעי היה נשען עליו בעת אמירת החסידות, והיה קוראו: "מיין סטענדער"19.

פעם אחת בא המהרי"ל בזמן הרגיל – ביום שבת קודש – לאמירת חסידות, ולהפתעתו לא היה מאמר חסידות. בא המהרי"ל לאביו הצמח-צדק וסיפר לו – בתמיהה – שהסבא (או הדוד)20 הרבי אינו אומר חסידות היום, ולא ענהו הצמח-צדק מאומה.

ומעשה שהיה כך היה:

באותו ערב שבת דיברו אדמו"ר האמצעי והצמח-צדק ביניהם, ובין הדברים התאונן אדמו"ר האמצעי על כך שסובל מהפחדות (כידוע שמלבד המאסר, היו לו לעתים קרובות הפחדות שונות), והעיר הצמח-צדק, שאולי הסיבה לכך קשורה עם אופן אמירת החסידות שלו – שמצד ריבוי האמירה עלולים להיבלע דברי הרב (רבינו הזקן).

דברי הצמח-צדק הנ"ל גרמו לכך שבאותו שבת לא אמר אדמו"ר האמצעי חסידות בזמן הרגיל כבכל שבת, אך, כעבור שעות אחדות, יצא אדמו"ר האמצעי ואמר חסידות כדרכו בקודש21.

* * *

ז. אדמו"ר האמצעי אמר22 שהוא מאחל לעצמו ("ער ווינטשט זיך") שאברכים בלכתם ברחוב ישוחחו ביניהם אודות יחודא תתאה ויחודא עילאה.

(וסיים כ"ק אדמו"ר:) ברכה של צדיק ונשיא בישראל – בודאי מתקיימת, וכיון שכן, אין הדבר תלוי אלא באברכים עצמם, שבלכתם ברחוב, בברוקלין, כאן, בוויליאמסבורג וכיוצא בזה, ישוחחו ביניהם אודות יחודא תתאה ויחודא עילאה.

* * *

[לאחר תפלת ערבית במוצאי שבת קודש והבדלה יצא כ"ק אדמו"ר לקדש הלבנה, וכשלא נראתה הלבנה כיון שהשמים היו מכוסים בעבים – שב כ"ק אדמו"ר להיכנס לחדרו, ואמר:]

פעם יצא כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לקדש הלבנה כשהשמים היו מכוסים בעבים, וסיפר23, שעובדא הוה אצל הרה"צ ר' מאיר מפרעמישלאן שלא היה יכול לקדש הלבנה שהיתה מכוסה בעבים, והתחיל לדבר אודות קידוש הלבנה בהיות בני-ישראל במדבר, שלכאורה, כיון שענני הכבוד הקיפום גם מלמעלה, איך היו יכולים לקדש הלבנה שהסתירוה ענני הכבוד? ותירץ, שמשה רבינו היה מנפנף במטפחת ("א מאך געטאן מיטן טיכל"), והיו ענני הכבוד נקפלים כנגד הלבנה, וכשהראה הרה"צ ר' מאיר איך היה משה רבינו מנפנף במטפחת, נתבהרו השמים ונראית הלבנה. – כאשר כ"ק אדמו"ר נ"ע סיפר סיפור זה, הוציא את מטפחתו והראה איך היה עושה הרה"צ ר' מאיר, ואז, נתבהרו השמים ונראית הלבנה.

(וסיים כ"ק אדמו"ר:) אם נמצאים כאן כאלה יהודים שיכולים לעשות כן – אולי נוכל לקדש הלבנה.

(אחד הנוכחים אמר שהרבי יכול, וענה כ"ק אדמו"ר בחיוך:)

די בכך שספרתי המעשה...

[ואחר כך אמר שישוב תיכף ("איך קום באלד צוריק") לקדש הלבנה, והלך לבית אמו הרבנית הצדקנית לערוך הבדלה, וכאשר חזר כעבור משך זמן, נתבהרו השמים ונראית הלבנה.

לאחר קידוש לבנה הורה כ"ק אדמו"ר שיערכו התוועדות בקשר לחג הגאולה יו"ד כסלו24].

(קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת ויצא, ט' כסלו, ה'תשי"ב; תורת מנחם כרך ד עמ' 156-161 – בלתי מוגה)

_______________________

1)     הת' משה לברטוב.

2)     נקבצו השיטות בתורה שלימה לפרשתנו עה"פ (ל, יח).

3)     ראה במדב"ר פי"ג, טו-טז. ועוד.

4)     ראה גם מכתב ז' כסלו שנה זו (אגרות-קודש ח"ה ס"ע סה ואילך).

5)     אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תד (נעתק ב"היום יום" ז תמוז).

6)     "בערך שנת תקמ"ג" - בית רבי ח"א רפכ"ו בהערה ב.

7)     ד"ה כל המאריך באחד די"ט כסלו תרפ"ו (נדפס בסה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. ולאח"ז בסה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך).

8)     בספ"ג (סה"מ קונטרסים שם ע' יו"ד. תרפ"ו ע' קנו).

9)     תהלים לו, ז.

10)   ראה גם רשימות הצ"צ לתהלים עה"פ (יהל אור ע' קלב).

11)   ב"ר פע"ט, ו. וכ"ה בירושלמי שביעית פ"ט ה"א (הובא בתוד"ה דימוס - ע"ז טז, סע"ב).

12)   ערך השגחה.

13)   ראה לקו"ש ח"ז ע' 64 הערה 41.

14)   ראה מפרשי המדרש והירושלמי שם.

15)   אגרות-קודש שלו ח"ב ע' שסה. סה"מ תש"ח ע' 292 (וראה גם תורת מנחם - התוועדויות ח"א ע' 190. וש"נ).

16)   ראה גם לקו"ש חי"ט ע' 246 ואילך. ע' 251 ואילך.

17)   תהלים ק, ב.

18)   שיחת יו"ד כסלו תש"ב בסופה (סה"ש תש"ב ריש ע' 19). וראה גם שיחת ש"פ ויצא תשי"א ס"ט (תורת מנחם - התוועדויות ח"ב ע' 106). וש"נ.

19)   סה"ש תורת שלום ע' 244.

20)   הסבא - ביחס להמהרי"ל, או הדוד - ביחס להצ"צ.

21)   כנראה, לאחרי שהתבונן בהעמקת הדעת כו' עד שהגיע למסקנא שאין מקום לחשש הנ"ל (המו"ל).

22)   ראה סה"ש תש"ב ע' 104.

23)   ראה גם סה"ש תרפ"ג ע' 37.

24)   כשנתעוררה שקו"ט אם לערוך ההתוועדות בליל או במוצאי יו"ד כסלו, ואמר א' שיכולים להתוועד בשניהם, הסכים כ"ק אדמו"ר באמרו: זהו בודאי טוב.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)