ערב חנוכה תשכ"ג, טשקנט. הרב שמעון גלפרין צועד בזריזות אל ביתו, השוכן מאחורי חומה גבוהה, ברחוב שקט. במעילו מוטמנים חומרי גלם, שאותם השיג ממפעל מטוסים סודי. בבית החל להרכיב מחומרי הגלם שתי חנוכיות, אחת בעבורו ואחת בעבור בנו הצעיר, ראובן. "בלי שאלות", הגיב כאשר שאל בנו מניין השיג את חומרי הגלם.
לאחר שמלאכת הרכבת החנוכייה הושלמה הניח הרב גלפרין כלֵי קיבול עשויי זכוכית ויצק לתוכם שמן כותנה. "ברוך אתה... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", רעד קולו בהתרגשות. האב ובנו הביטו בנרות המרצדים בעיניים נוצצות ושרו יחדיו 'הנרות הללו'. זו הייתה הפעם הראשונה שהדליקו נרות בחנוכייה. עד אותה שנה דלקה בבית חנוכייה שהוכנה מתפוחי-אדמה.
חנוכייה מספרת
ערב חנוכה תשע"ג, קריית-מלאכי. הרב ראובן גלפרין (71) ממהר להדלקת הנר עם נכדיו. החנוכייה, אותה חנוכייה מטשקנט, עומדת בפתח החדר. "קניתי חנוכיות לבניי ולנכדיי, אבל את החנוכייה שלי, שבה השתמשתי לפחות עשר שנים מאחורי מסך הברזל, אני מסרב להחליף. שמן הכותנה הוחלף לשמן זית, אבל החנוכייה נשארה", הוא אומר בחיוך. "נכדיי נהנים להרכיב את החנוכייה במהלך השנה. זה נעשה אטרקצייה בבית".
כשהוא מוזמן להרצות ולספר על החיים היהודיים בטשקנט הוא נוהג לבוא עם החנוכייה. "יש פתגם ברוסית, 'מוטב לראות פעם אחת מלשמוע עשר פעמים'. כשאני מספר על המאמץ הגדול שעשה אבא כדי להשיג חנוכייה, ואני מציג אותה ברבים, זה נראֶה אחרת", הוא מסביר.
לימוד במחתרת
הרב גלפרין נולד בפטרבורג, נצר לדור חסידים למן ימי אדמו"ר הזקן, בעל התניא. ההיסטוריה של בני משפחתו מדורי-דורות קשורה בהפצת יהדות במסירות-נפש. "כמעט כולם ישבו בכלא, מקצתם תקופות ממושכות", מספר הרב גלפרין. בהיותו בן שנתיים וחצי גייסו את אביו למלחמה. אימו נאלצה לברוח עמו לטשקנט. בהמשך איתר האב את בני משפחתו והתאחד איתם.
החיים היהודיים בטשקנט היו רוויים סכנות. "הייתי לומד עם 'מלמד'. למדנו גמרא, חומש, שולחן ערוך, תניא ועוד. יום אחד המלמד נחשף. אבא נכלא, ועליי אסרו להיות בקשר עם איש", הוא מספר. כשבגר למד באוניברסיטה מתמטיקה שימושית. "התקבלתי למכון למחקר בנייה. כל שבת הייתי צריך להמציא תירוץ חדש מדוע לא באתי לעבודה. מנהל המחלקה שלי היה יהודי והעלים עין. כיום הוא גר בפתח-תקווה".
מופת שמימי
ערב תשעה באב תשל"א זכה הרב גלפרין לעלות לארץ. חודש אחריו קיבלו גם הוריו היתר יציאה. "למה נתנו לי אישור יציאה? ארבעים שנה אני שואל את השאלה הזו", הוא מחייך. זמן קצר לאחר עלייתו לארץ טס לניו-יורק ונכנס ל'יחידות' אל הרבי מליובאוויטש. בתום אותה 'יחידות' נתבקש מהמזכירות של הרבי לכתוב רשימה של יהודים שעדיין מתגוררים בטשקנט ומעוניינים לצאת משם.
"ביום י"ט בכסלו, שלושה חודשים לאחר שכתבתי את המכתב, נחתו כולם בארץ. מה בדיוק קרה, אינני יודע. דבר אחד אני יכול לומר: כל מי שציינתי ברשימה קיבל היתר יציאה ועלה לארץ".
גלפרין בהדלקת הנרות השבוע (צילום: שלמה ניימרק)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
