שאלה: מי שראה ברק או ששמע רעם באמצע התפילה, האם יברך עליהם?
תשובה: השומע רעם או הרואה ברק יפסיק בתפילתו ויברך, מכיוון שזו מצווה עוברת, וזאת מאותה סיבה שמפסיקים בתפילה כדי לענות 'דבר שבקדושה'. אם ההלכה היא שמפסיקים "מפני הכבוד ומפני היראה" של בשר ודם, קל וחומר לכבודו של הקב"ה.
הכול מודים שמפסיקים באמצע 'פסוקי דזמרה' ואף ב'בין הפרקים' של קריאת שמע וברכותיה. לדעת בעל התניא מפסיקים אפילו באמצע הפרק ואפילו באמצע הפסוק, חוץ מפסוק 'שמע ישראל' עד סוף 'ברוך שם' (וכמובן – בתפילת העמידה), ששם אין מפסיקים כלל.
ברכות אלה אפשר לברך רק 'תוך כדי דיבור' (=זמן אמירת המילים "שלום עליך רבי") מהראייה או השמיעה. מי שלא הזדרז לברך מיד יברך בלי שם ומלכות, אך אין להפסיק בתפילה לשם כך.
אם ראה ברק ומיד שמע את הרעם, יברך על שניהם ברכה אחת – 'עושה מעשה בראשית'. אם ראה תחילה את הברק יברך עליו 'עושה מעשה בראשית' ועל שמיעת הרעם יברך 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'. אם כבר התחיל לברך על הברק ושמע רעם, יסיים תחילה את הברכה, ואם עדיין יהיה 'תוך כדי דיבור' לרעם, יברך עליו.
קביעת ברכה נפרדת לברק ולרעם נעשתה מפני שברוב הפעמים הברק והרעם באים יחדיו, ולא כדאי לברך ברכה אחת פעמיים ברציפות (אף כי שתי הברכות כשרות לשתי התופעות), ובחרו לרעם, המבטא כוח וגבורה, ברכה המתאימה לו יותר.
מקורות: שו"ע אדה"ז סי' סו ס"ד. משנה ברורה שם ס"ק ט. ילקוט יוסף סי' נט סכ"ח, וש"נ. שו"ע ונו"כ סי' רכז, ופסקי תשובות וילקוט יוסף שם, וש"נ. סדר ברכת הנהנין (נדפס בסידורי חב"ד, ובסוף השו"ע ח"א, וגם בנפרד) פי"ג סט"ו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
