חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עקרונות זהים בשבת ובמן
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1360 - כל המדורים ברצף
כמו בבחירות, אבל להפך
חדש על המדף
עקרונות זהים בשבת ובמן
מן
החושך מבליט את האור
ממחשבה לשמחה
אתרוג בט"ו בשבט
ישירו מחדש
מצוות התלויות בארץ, כאן ועכשיו
'שירת הים' בתפילה

הפעם הראשונה שבה נצטוו בני-ישראל על שמירת השבת היא בפרשתנו, בעניין ירידת המן. מכאן שיש קשר מיוחד בין המן ובין השבת, שהלוא כל דבר בתורה הוא בתכלית הדיוק.

זיקה זו עולה גם מדברי רבי סעדיה גאון, שאם אין יודעים איזו פרשה קוראים בשבת, יש לקרוא את פרשת המן. כמו-כן נאמר בזוהר שהברכה על ירידת המן בששת ימי השבוע הייתה בשבת, אף שבפועל לא ירד מן בשבת. וכך נאמר גם במדרש שהקב"ה בירך את יום השבת – "בירכו במן". כל אלה מעידים על הקשר בין השבת ובין המן.

יסודות באמונה

ירידת המן חיזקה כמה וכמה יסודות באמונה. היותו של המן 'לחם מן השמים' המחיש שהכול ניתן מהקב"ה ושהאדם נדרש להישען לחלוטין על בורא העולם ומנהיגו. עם זה המן לימד שהאדם אינו רשאי לשבת בחיבוק ידיים, אלא נדרשת פעולה מסויימת מצידו – לצאת וללקט את המן.

המן נשא עמו מסר חשוב לעם-ישראל: גם בחיי המעשה, כאשר האדם נדרש לעמול להשגת פרנסתו, עליו לזכור שהכלים הטבעיים שבאמצעותם ניתנת הפרנסה אינם אלא לבוש לברכה האלוקית, אך בפנימיות הדברים הפרנסה היא 'לחם מן השמים', כי הכול ניתן מאת הקב"ה.

לבטוח ולפעול

אותם עקרונות מצויים גם ביום השבת. השבת מלמדת את ערך הביטחון בה', כמו שאמרו חז"ל שהקב"ה אומר לישראל:  "לווּ עליי... והאמינו בי ואני פורע". האדם נדרש לבטוח בה' שיספק לו את צורכי השבת, והוא רשאי ללוות כסף לשם כך מתוך אמונה שהקב"ה יפרע את החוב.

עם זה נדרשת פעולה מצד האדם – הוא צריך ללכת וללוות את הכסף. יתרה מזו, ההיתר ללוות מתוך הסתמכות שהקב"ה יפרע את החוב הוא רק אם יש לאדם חפצים שאותם יוכל למשכֵּן עד פירעון ההלוואה. אם אין לו חפצי ערך משלו – "לא ילווה ושהקב"ה יפרע".

מעלת השבת

גם השבת, כמו המן, מלמדת את האדם שהטבע אינו אלא כלי בידי הבורא. כשהאדם בטוח בקב"ה שיפרע את ההלוואה שנטל בעבור צורכי השבת, אף אם אינו רואה בדרך הטבע כיצד יקרה הדבר, הוא לומד שגם כשהוא עוסק בעסקי הפרנסה בששת ימי החול, השפע האמיתי בא מאת הקב"ה, והוא מקור הפרנסה.

אך גם הפעולה הנדרשת מצד האדם, כמו ללְוות את צורכי השבת, היא אך ורק קודם השבת, ואילו בשבת עצמה אין שום התעסקות בהשגת צרכיו של האדם. בשבת האדם צריך לחוש כאילו "כל מלאכתו עשויה", ולכן אסור לו אפילו "להרהר כלל בעסקיו". בשבת היהודי מתעלה למדרגה גבוהה אף מזו שבה נדרשת פעולה ו'קבלה' של השפע, כי ביום השבת מאיר גם למטה האור האלוקי כפי שהוא למעלה.

(לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 173)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)