חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ישירו מחדש
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1360 - כל המדורים ברצף
כמו בבחירות, אבל להפך
חדש על המדף
עקרונות זהים בשבת ובמן
מן
החושך מבליט את האור
ממחשבה לשמחה
אתרוג בט"ו בשבט
ישירו מחדש
מצוות התלויות בארץ, כאן ועכשיו
'שירת הים' בתפילה

בשירה ששרו משה ובני-ישראל אחרי קריעת ים-סוף רמוזה השירה שנשיר בזמן הגאולה. וכך נאמר בגמרא (סנהדרין צא,ב): "אמר רבי מאיר, מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר 'אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה''. שר לא נאמר, אלא 'ישיר', מכאן לתחיית המתים מן התורה. כיוצא בדבר אתה אומר (יהושע ח) 'אז יבנה יהושע מזבח לה'', בנה לא נאמר אלא 'יבנה', מכאן לתחיית המתים מן התורה".

שואל הרבי מליובאוויטש (שבת פרשת בשלח תשל"א): מה העניין שכאשר משה רבנו יקום בתחיית המתים, ישיר מחדש את השירה ששר בשעת קריעת ים-סוף? מה שייכותה של שירה זו לעתיד לבוא, לזמן שבו יחיו המתים?

משה ויהושע ישירו

מסביר הרבי, שהקשר בין השירה ששרו בשעת קריעת ים-סוף לבין הזמן של תחיית המתים מובן בפשטות: יציאת מצרים היא עניין נצחי, שהרי אפילו בבוא הגאולה יוסיפו להזכיר את יציאת מצרים, כפי שנאמר במשנה (סוף פרק א בברכות) "כל (ימי חייך) להביא לימות המשיח", שאפילו כאשר המשיח יבוא יוסיפו להזכיר את יציאת מצרים, וממילא יאמר משה רבנו את השירה שאמרו ישראל בעת יציאתם ממצרים.

דבר זה מובן אף בפשטות הכתובים: ה'בן חמש למקרא' למד כבר בפרשת בא את הפסוק "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", שיש לזכור את יציאת מצרים; והפירוש הפשוט בזה הוא, שיש לזכור זאת תמיד. ומכיוון שהזכירה של יציאת מצרים היא עניין נצחי, מובן שגם אז יאמר משה את השירה כפי שאמרהּ בשעת קריעת ים-סוף.

אבל עדיין קשה הראיה שמביאים מ"אז ידבר יהושע", שנאמר בנוגע לנס של "שמש בגבעון דום". מה הקשר בין הגאולה העתידה ובין הנס שאירע בעת הכניסה לארץ-ישראל? וכמו-כן בנוגע ל"אז ישיר ישראל, עלי באר ענו לה": אמנם היה שם נס גדול, אבל אין לזה לכאורה שייכות לתחיית המתים!

גם שאלות אלה מתבארות בפשטות: מיד אחרי הפסוק "אז ידבר יהושע... שמש בגבעון דום" נאמר שנס זה הוא נס יוצא מן הכלל, "ולא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו". שמעולם לא היה נס כזה, ושוב לא יתרחש עוד נס כזה. מזה מובן שאותו הנס הוא דבר נצחי, שיזכרו אותו תמיד, מכיוון ששוב לא יהיה נס שכזה, אפילו בעת הגאולה וביאת המשיח.

ואם-כן, כאשר תהיה תחיית המתים ויהושע יקום, ויראו אז את כל הניסים שיתרחשו לעתיד  לבוא – הרי זה יעורר אותו ויזכיר לו את הנס "שמש בגבעון דום", שקרה בעת המלחמה בכניסה לארץ-ישראל בפעם הראשונה, ולכן יהיה "אז ידבר יהושע", שבתחיית המתים ידבר יהושע על הנס של שמש בגבעון דום.

שיר חדש

כך גם באשר ל"אז ישיר ישראל את השירה הזאת, עלי באר ענו לה", שזה גם-כן עניין נצחי שיזכרו אותו תמיד. רש"י מפרש (חוקת כא,כ) שבארה של מרים "נגנזה בימה של טבריה, והעומד על הישימון מביט ורואה כמין כברה בים, והיא הבאר". מזה מובן שתמיד יזכרו את נס הבאר, כי כאשר יסתכלו – בעת עמידה על הישימון – בימה של טבריה יראו את הבאר כמין כברה בים, וממילא אפילו לעתיד לבוא, בשעת תחיית המתים, יזכרו את הנס שהתרחש בבאר, ויתקיים "אז ישיר ישראל", שיאמרו מחדש את השירה "עלי באר ענו לה".

חז"ל אומרים (ילקוט שמעוני יחזקאל רמז שפג) שביציאה ממצרים "אמרו שירה כנקבה, 'אז ישיר משה ובני-ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר'; אבל לעתיד לבוא... אומרים שירה בלשון זכר: 'שירו לה' שיר חדש תהילתו בקהל חסידים'".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)