מדורים נוספים
	שיחת השבוע גליון 1370 - כל המדורים ברצף
	אהבת ישראל – האתגר המרכזי
	חדש על המדף
	איך משה לבדו הקים את המשכן?
	שמיני למילואים
	משתתף בצערם
	הגאולה מחכה
	המזימה התהפכה
	לזעוק ולייחל
	הנס של יהודי תוניסיה
	בדיקת פרי וירק בשבת

ככל שהאדם מצליח להתעלות על אנוכיותו, כן קל לו יותר להתאחד עם השונים ממנו. לכן אהבת ישראל היא "כלל גדול בתורה"

תרי"ג מצוות יש בתורה. יש בהן מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו. אך דווקא אהבת ישראל הוגדרה "כלל גדול בתורה". כמו-כן, כאשר ביקש הילל הזקן לתמצת את עיקרה של התורה אמר לגר: "מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך. זוהי כל התורה כולה, וכל השאר פירוש הוא".

תורת החסידות מסבירה שתכליתה של התורה להביא את האדם למצב שיעמיד את נשמתו במרכז ואת צורכי הגוף בשוליים; שהנשמה תהיה העיקר והגוף טפל. אהבת ישראל היא המבחן המעשי לאתגר הזה.

היכולת להקריב

הדבר המרכזי שהתורה תובעת מאיתנו הוא – להקריב, לוותר על הנוחות והאנוכיות למען הדברים שאנו מאמינים בהם. המצוות מחנכות אותנו להימנע מלעשות את מה שנעים ונוח, ולעשות את מה שלא מתחשק כל-כך לעשות. מצוות אהבת ישראל משקפת את מצבנו המדויק בתחום הזה.

אם נתבונן בשורשיה של כל מחלוקת, נגלה שבמרכזה עומדת האנוכיות. זו יכולה להיות אנוכיות אישית או קבוצתית ותנועתית. הזולת מפריע לי בדרך כלשהי, ולכן אני נגדו. שלום ואחדות מבוססים על ויתור ועל דיכוי האנוכיות. אמנם הזולת מפריע לי, אך למען השלום אני מוכן לוותר, ואם צריך – לשאת את ההפרעה.

הנטייה הטבעית של אדם היא להגיב על כל פגיעה בפילוג ובפירוד לבבות. דעתו של הזולת אינה עולה בקנה אחד עם דעתי – מיד אני רואה בו יריב. יהודי שני מתחרה על המשאבים שלי – אני נלחם בו. ומכיוון שהעולם מוגבל במשאביו ובני-האדם נבדלים בדעותיהם זה מזה, תמיד יימצאו סיבות לפילוגים ולפירוד הלבבות.

כדי להגיע לאחדות מוכרחים לדכא את האנוכיות. נכון, לא נוח לי כל-כך לשמוע את דעת הזולת, ובכל-זאת אקשיב לו. קשה לי להשלים עם הצורך להתחלק עם הזולת במשאבים העומדים לרשותי, אבל אני מסכים לוותר למען האחדות. ככל שהאדם מצליח להתעלות על אנוכיותו, כן קל לו יותר להתאחד עם אנשים השונים ממנו.

מי אנחנו באמת

אך עדיין זו אחדות ברמה נמוכה – אחדות שנובעת מתוך חישובים. למעלה ממנה היא האחדות הפורצת מתוך עומק הנשמה, שמבחינתה אכן כולנו אחים ומאוחדים. כל ההבדלים בין יהודי אחד למשנהו ובין קבוצה לחברתה הם הבדלים חיצוניים וזניחים. בעומק מהותנו אנו מאוחדים ומלוכדים, כשם שכל תאי גוף האדם הם חלק ממהות אחת מאוחדת.

להכרה זו אפשר להגיע רק כאשר מתעלים מעל מגבלות הגוף וחושפים את האמת הנשמתית. מצד הגוף יש הבדלים בין יהודי ליהודי, אולם מצד הנשמה יש רק מהות אחת מאוחדת – עם אחד, בנים אהובים של מלך-מלכי-המלכים הקב"ה.

את ההכרה הזאת עלינו להעמיק בימים האלה, ימי ספירת העומר. יש לבטל את פירוד הלבבות, שהוא הגורם העיקרי לגלות הארוכה, ולמלא את ליבנו אהבת חינם, שתביא את הגאולה.

בעומק מהותנו אנו מאוחדים ומלוכדים. בנים למלך־מלכי־המלכים הקב"ה