נושאים נוספים
	התקשרות 978 - כל המדורים ברצף
	"הסתכל בשלושה דברים"
	חז"ל קבעו לבקש ולתבוע
	שנת החינוך
	פרשת אחרי-קדושים
	"חלק לעולם הבא"
	הלכות ומנהגי חב"ד

'מבצע חינוך' החל בתנופה בשלהי חודש ניסן תשל"ו, עם הכרזת הרבי על אותה שנה 'שנת החינוך', ותבע לפעול בכך בכל ה'רעש' * חינוך הכשר לכל בן ובת בישראל * השפעת הילדים על חבריהם * דו"ח ופרסים למתמידים * וכיצד יפרישו מוסדות החינוך 'מעשר' מהילדים? * תוכן שיחות הרבי ששוגר לאנ"ש על-ידי הנהלת צא"ח המרכזית * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

חינוך יהודי לכל ילד

ביום שלישי כ"ז ניסן תשל"ו (ספר השליחות קה"ת תשמ"ז, עמ' 314) קיבל אחד התמימים ב-770 פתקה מהרבי אודות הוריו ששהו באירופה בשליחות, וביקשו ממנו לשוב לפני הקיץ. הרבי כתב בין השאר:

מוסר השכל עד כמה גדולים העלמות במשך הגלות – שדוקא כשהוכרז ע[ל] ד[בר]"שנת החינוך" והכרח הכנת בעוד מועד למחנות קייץ נתעורר תכנית הנ"ל...

מצו[רף] ב[זה] השתתפות בהוצאת דמבצע שנת החינוך...

אזכיר ע[ל] הצ[יון] להנ[זכר] ל[עיל]

רק יומיים קודם לכן – בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תשל"ו (שיחות קודש תשל"ו, כרך ב' עמ' 118 ואילך) – הכריז הרבי לראשונה על השנה 'שנה של חינוך' ו'מבצע חינוך', מיוסד על הציווי "והגדת לבנך" – יש להשתדל שמכאן ולהבא לא יהיה בן או בת שלא יזכו לחינוך יהודי על-פי דרך היהדות האמיתית!

ה"הכרזה" – הוסיף הרבי – נעשית במקום קדוש (בית-הכנסת ובית-המדרש), והכוח לכך נלקח מדברי חז"ל אודות מזונותיו של אדם הקצובין לו בתחילת השנה (ב"עשרת ימי תשובה"), אשר בנוגע להוצאות בניו לתלמוד-תורה (קרי חינוך הבנים והבנות) – כל המוסיף מוסיפין לו מלמעלה. כך נהגו רבותינו נשיאינו בקשר לשנים מסויימות שהוכרזו 'שנת תורה' למשל [כלשון תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים בצאתו את קודש הקדשים "שתהא השנה הזאת כו' שנת אורה, שנת ברכה וכו'"], וכמו שמצינו בכמה סיפורי צדיקים וגדולי ישראל שהשתמשו בעניינים של 'מנהגי המדינה' וניצולם לענייני עבודת ה' (כשם שבגמרא מצינו שימוש במשלים בלע"ז שנהפכו לשמות תורניים וכו').

הרבי קרא לעסקנים שכבר פעלו בתחום החינוך ("שעשו והצליחו בזה עד עתה") לפעול ולהצליח בכך ביתר שאת!

עוד קרא להקים 'ועדות', לעשות 'רעש' ואף את כל הניתן (על-פי דין) לעשות כבר בשבת ("מפקחין על צרכי ציבור בשבת"), וביתר שאת אחר השבת.

הנה תוכן מדברי הרבי שהוגהו על-ידו והתפרסמו ב'מכתב חוזר' מטעם צעירי אגודת חב"ד המרכזית בניו-יורק:

חינוך מינקות

ב"ה, ג' אייר ה'תשל"ו

כבוד ידידנו הנעלה שי', שלום וברכה!

בהתועדויות האחרונות (שבת מבה"ח אייר, אדר"ח אייר, ש"פ קדושים בדר"ח אייר, ב' אייר (תפארת שבתפארת)) הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על שנה זו כ"שנת חינוך", שהנקודה בזה היא, שצריכים לחזק ולהגדיל ענין החינוך אצל כאו"א מבני-ישראל: חינוך של קטנים כפשוטו – קטנים בשנים, וחינוך של "קטנים" בידיעות (אע"פ שהם כבר מבוגרים בשנים).

החינוך של קטנים וקטנות כפשוטו צריך להתחיל מגיל צעיר ביותר, וכהוראת חז"ל שמיד שהתינוק מתחיל לדבר אביו מלמדו "תורה צוה לנו משה וגו'", ועוד קודם לזה, כמ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' להשבית אויב ומתנקם", שיונק כפשוטו הוא – מיד כשנולד, עוד טרם שמתחיל לדבר; וכפי המנהג המקובל אצל נשים בישראל להרדים את התינוקות בשירי ערש שתוכנם "כי טוב סחרה מכל סחורה", שבזה מושרש בבני ובנות ישראל שתורה ומצוותי' הם הדבר הכי טוב בעולם. ועוד קודם לזה – נוהגים לתלות פסוקי "שיר המעלות גו'" בבתי יולדות, בכדי שהתינוקות תיכף בהיוולדם ימָצאו בסביבה של תורה וקדושה, שבזה ראשית חינוכם.

וכל אחד ואחד צריך להשתדל במבצע חינוך זה במרץ הכי גדול, עד שכל בן ובת ישראל יתחנך בחינוך הכשר על-פי התורה ומצוותיה.

השפעת מחנות הקיץ הכשרים

"מכיון שימות הקיץ קרבים ובאים, והנוהג הוא לשלוח את הילדים למחנות קיץ למשך ימי הקיץ, לכן צריכים עכשיו להשתדל שילדי ישראל במספר הכי גדול ירשמו במחנות קיץ כשרים (אשר בהם מתחנכים הילדים על-פי התורה והמצוות), שבהם יקבלו הילדים חינוך כשר וקדוש במשך כל ימי הקיץ. וכבר דובר כמה-פעמים שהמעלה במחנה קיץ הוא, שהילדים נמצאים תחת השפעת המחנה במשך כל שעות היום בלי התערבות השפעה מגורם זר, ומובן שהשפעה עליהם היא בתוקף גדול יותר, ואפילו במחנה יומי – נמצאים הילדים תחת רושם חינוך כשר וקדוש, בלי בלבולים של לימודי חול וכו', ומוכשרים לקלוט בנקל יותר השפעה של עניני תורה ומצוות שמשפיעים להם.

וביחד עם ההשתדלות וההדגשה על חינוכם של בני ובנות ישראל במשך ימות הקיץ, צריכים גם כן, כמובן, להשתדל על חינוכם במשך כל השנה. וכהכנה לשנת הלימודים הבאה, צריכים כבר עכשיו לשים השתדלות רבה להשפיע על ההורים שירשמו את ילדיהם במוסדות חינוך כשרים לשנת הלימודים של שנה הבאה. וכאשר ישתדלו בזה במרץ המתאים, ביחד עם ההשתדלות עם הילדים עצמם, בטח יצליחו לפעול שמספר הכי גדול של בני ובנות ישראל יורשמו בבתי ספר כשרים המיוסדים על טהרת הקודש, ויקבלו חינוך כשר לכל משך שנת הלימודים הבאה.

הירתמות הילדים למבצע

בכדי להגדיל ההצלחה במבצע חינוך זה, נכון ומוכרח הדבר לשתף ילדי ישראל עצמם בפעולות אלו, שאז, בהשתתפות מספר גדול של תלמידים ותלמידות בעבודה זו, תהיה ההצלחה בזה כמה-פעמים ככה.

וכפי שרואים במוחש שטבע הילד (או ילדה) הוא להתרועע עם עוד ילדים (או ילדות) בני גילו, והוא גם אוהב להתפאר לפני חבריו תיכף ומיד, בהיוודע לו ענין חדש שאינו ידוע לחבריו. וטבע זה צריכים לנצל למבצע חינוך, ולעורר את הילדים שהם בעצמם יהפכו למשפיעים על חבריהם בנוגע לחינוך על-פי תורה, והיינו, שידברו עם חבריהם אודות לימוד התורה וקיום המצוות, כולל גם כן שישפיעו על חבריהם לחזור עניני תורה בעל-פה, ולעורר ולהשפיע על אלו מחבריהם שעדיין אין לומדים בישיבה וכו', להירשם בישיבה או בבית ספר יומי (שחינוכו על טהרת הקודש) וכו' וכן במחנה קיץ כשר, ובפעולות כיוצא בזה.

ובכדי לשתף את כולם במבצע זה, נכון הדבר לחלק לכל בן ובת ישראל שלא הגיעו עדיין לגיל מצוות, שלשה מטבעות (כל מטבע במספר אחד, או עשר) – שני מטבעות שיעשו בהם כרצונם, ובעיקר שמטבעות אלו יזכירו להם תמיד על זכותם להשתתף במבצע חינוך, ומטבע אחד יתנו לצדקה, שזה יהי' הכלי המתאים שיעשו למטה בכדי לקבל העזר והסיוע מלמעלה שהקב"ה נותן שיצליחו במבצע זה.

פרסים למשתתפים

ובנוסף על חלוקת המטבעות לאלו שלא הגיעו לגיל המצוות כנ"ל, שיחלקו גם מלגות ופרסים, בכדי לעורר בם עוד יותר חשק ורצון להשתדל בפעולות אלו, ולחלק הפרסים לכל הילדים והילדות (גם אלו שכבר הגיעו למצוות), שישתתפו בפעולות הנ"ל, כמו שהרמב"ם מבאר (בפירוש המשניות שלו ריש פרק חלק) שהתחלת החינוך של ילדי ישראל בלימוד התורה וכו' הוא באופן של "שלא לשמה", על-ידי שנותנים לו ממתקים וממון וכו' שעל-ידי-זה מעוררים בו רצון ללימוד התורה, על דרך זה בעניננו, בכדי לעורר בהילדים רצון להשתדל במבצע זה, צריכים לתת להם פרסים וכו', שעל-ידי-זה יתעוררו בחשק גדול להכניס את עצמם בעבודה הנ"ל,

ולכן צריכים להכריז שכל אחד ואחד מילדי ישראל שימסור דו"ח מפעולותיו ממבצע זה יקבל פרס ומתנה וכו'.

ומכיון שמנהג ישראל הוא לקשר את יום ל"ג בעומר במיוחד עם ילדי ישראל, לכן הצעה נכונה היא שחלוקת הפרסים (בפעם הראשונה) להילדים שהשתתפו במבצע חינוך כנ"ל תהי' ביום ל"ג בעומר הבא, ולקבוע אז יום נוסף לחלוקה השני' וכו' ולהודיע להילדים את היום שנקבע על זה.

כיצד נבחרו הפסוקים

כפי האמור, צריכים להשתדל שכל ילד וילדה ידעו ויחזרו [=ישננו] ענינים של תורה בעל-פה. ונכון הדבר שיוכלל בזה, ענין בתורה-שבכתב, ענין בתורה-שבעל-פה וענין בפנימיות התורה – מספר התניא. ומובן, שכל ענינים אלו צריכים להסביר להילדים באותיות המתאימות להם, באופן שיבינו את הענין היטב.

אחד מהענינים בתורה שבכתב שצריכים להסביר להם הוא – הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (בפרט על-פי הוראת חכמינו ז"ל הנ"ל שפסוק זה הוא הראשון שלומדים עם התינוק מיד כשמתחיל לדבר). ומובן, שיכולים להסביר תוכן הפסוק גם לתינוק על-ידי שיסבירו לו, שכמו שהוא מייקר את הענינים שבהם הוא [מתענג] כמו כן צריך הוא ליקר את התורה שהיא מורשה לו וכו'.

וכן צריכים להסבירם את הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", עם פירוש הידוע בתיבת "אחד" – שצריכים להמשיך את האל"ף – אלופו של עולם, בהחי"ת – ז' רקיעים וארץ, ובהדל"ת – ד' רוחות העולם. וגם ענין זה יכולים להסביר לתינוק, דמכיון שגם הוא רואה את השמים והארץ וד' רוחות העולם, יכול הוא להבין, על-ידי הסברה מתאימה פירוש הנ"ל של תיבת "אחד", עד שיתעורר על-ידי-זה לרגש של אהבה להקב"ה, כהציווי "ואהבת את ה' אלקיך גו'" הבאה לאחרי הפסוק "שמע ישראל גו'".

מהענינים בתושבע"פ שצריכים להסביר להילדים הוא – איך שכל אחד ואחד מישראל צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (שזהו ענינו של חג הפסח דאזלינן מיניה [=שממנו אנו באים]), ובהסברה ש"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים" – יתעוררו הילדים ברגש של אהבה ורצון לעשות כל דבר עבור הקב"ה שהוציא אותו ממצרים.

וכן צריכים להסבירם את המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר" (בפרט שמשנה זו אומרים בתור התחלה לכל פרק מפרקי אבות שלומדים במשך השבתות שבין פסח לעצרת) – שעל-ידי שהוא יתנהג כדבעי יהי' לו חלק לעולם הבא עם כל הצדיקים וכו', ושחלק זה לעולם-הבא הוא (לא ענין זמני, כי אם) ענין נצחי; כמו שהקב"ה הוא נצחי, כן הוא, שהוא נצר מטעיו ומעשה ידיו של הקב"ה, נעשה מציאות נצחי, ובמילא צריך הוא לעשות כל מה שבידו כדי לרכוש ענין נצחי זה, ושלא לאבד ח"ו חלקו לעולם-הבא על-ידי הנהגה בלתי רצויה, שאז יתבייש מחבריו וכו'.

והענין בתניא שצריכים להסבירם הוא, מה שכותב אדמו"ר הזקן בשער התניא ש"קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" – שכל עניני תורה ומצוות קרובים אליו מאוד, ויכול הוא לקיימם וכו'; ובפרט כשיסבירו לו מה שאדה"ז מבאר (שם ריש פמ"א) ש"והנה הוי' נצב עליו כו' ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי", כשידע הילד שהקב"ה מביט עליו ובוחן כליותיו ולבו יתעורר לעבדו כראוי.

ובפרט על-פי פירוש המדרש על הפסוק "והנה הוי' נצב עליו גו'" – ש"אלקיהם מתקיימין עליהם", יוצא מזה ענין נפלא, שזה מה שהקב"ה הוא בבחי[נת] "נצב", מלשון "נצב מלך", הוא "עליו", שבידו הדבר תלוי, וכשיסבירו להילדים [שענין] המלכות של הקב"ה תלוי בהם, יתעוררו עוד יותר לעבדו כראוי כנ"ל.

ומובן שכל ענינים אלו (מתושב"כ, תושבע"פ ותניא) הנ"ל, צריכים לתרגם בכל מדינה ומדינה כלשונה.

היזהרו בבני עניים

כפי האמור צריכים להשתדל ביותר שמספר הכי גדול של ילדים וילדות ירשמו בבתי ספר שבהם מחנכים את הילדים על טהרת הקודש. ועל-פי מאמר חז"ל (נדרים פא,א) "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", נכון הדבר שהנהלות מוסדות החינוך (מחנות הקיץ ובתי ספר וכו') ישתדלו שעל כל פנים "מעשר" – עשרה אחוזים – מהתלמידים ילמדו אצלם בלי תשלום שכר לימוד.

ואין הכוונה בזה שאלו שיכולים לשלם שכר לימוד ילמדו בחנם, אלא שכל מוסד יוסיף על מספר התלמידים שלומדים בו (וכן במחנות קיץ) עכ"פ עוד עשרה אחוזים מ"בני עניים" – מאלו שאין ביכולתם לשלם שכר לימוד; וכשידברו עם הנהלות מוסדות החינוך ומחנות הקיץ באופן המתאים, בטח תתקבל הצעה זו בטוב.

* * *

כ"ק אדמו"ר שליט"א הדגיש כמה-פעמים שצריכים לעסוק במבצע חינוך במרץ הכי גדול, בפרסום וברעש וכו', וכן לפרסם בהעיתונות וכיו"ב אודות מבצע זה, עד שכל העולם כולו ירעש מדבר זה. וכמובן, שכל זה הוא בהוספה על ההתעסקות במבצעים הידועים – מבצע תורה, תפילין, מזוזה, בית מלא ספרים – יבנה וחכמי', נרות שבת קודש, כשרות האכילה-ושתיה וטהרת המשפחה, שהפעולות במבצעים אלו, קובעים ברכה לעצמם, וצריכים להתעסק בזה ביתר שאת וביתר עז.

בטח ישתדל כל אחד ואחד בכל הנ"ל, ובבקשה להודיע מהנעשה בזה.

בכבוד רב,

צעירי אגודת חב"ד המרכזית

קדושת החוברת

כאשר צא"ח העולמי בניו-יורק הכינו את חוברת הפסוקים, כתבו על השער "שנת חינוך לתורה". על כך העיר הרבי שכל שנה היא שנת חינוך לתורה, והורה לכתוב – שנה המוקדשת לחינוך לתורה. בנוסף העיר הרבי הערות נוספות ('מאוצר המלך' כרך א' עמ' 370).

גם בארץ הקודש הדפיס הרה"ת ר' ישראל-צבי שי' גליצנשטיין חוברת פסוקים, ועל כך הגיב הרבי בי"ב מנחם אב תשל"ו ('היכל מנחם' כרך א' עמ' קב):

נתקבל ותשואת-חן תשואת-חן.

כשיודפס מחדש להוסיף במקום המתאים שצריך-להיות שמירה כדרוש על החוברת כיון שיש בה כו' [=פסוקים ושמות].

אזכיר על הציון ויבשר טוב.

עסקנים פעילים בחינוך

בתקופה הבאה, כמעט בכל הזדמנות ציין הרבי את העיתוי המיוחד:

"ובפרט אשר השנה שנת החינוך לתורתנו ומצוותיה" – כתב הרבי במברקו מד' אלול תשל"ו (למחנכי רשת אוהלי יוסף יצחק שהתכנסו).

"את היהדות יש להביא לכל יהודי ויהודי,  בעיקר בשנה זו של חינוך [ל]תורה, שבה נקרא כל אחד לעשות כל שביכולתו כדי להביא את התורה והמצוות אל כל היהודים, צעירים וזקנים, לרבות אלו שכבר אינם צעירים בשנים אך עודם צעירים בידיעות ובחוויות יהודיות" – כתב הרבי בין השאר באיגרת ארוכה מראש חודש אלול תשל"ו ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' קד, במקורה באנגלית, שם בתרגום-חופשי), לפרופסור זאב (וועלוול) גרין.

בט"ז אייר תשל"ו ('ימי תמימים' כרך ז' עמ' 87) דיווח הרב אפרים וולף לרבי: "עם הראשי ישיבות והרמי"ם בישיבה סוכם שיעסקו במבצע חינוך גם בישיבה גופא ובנוסף ללימוד הגמרא וכו' עם התלמידים ידברו אתם גם בענייני חינוך מצד יראת שמים וכו'".

זה בכל הקשור למוסדות פנימה, ואילו לגבי פעילות בחוץ, דווח לרבי כבר בד' אייר תשל"ו (שם עמ' 83-82):

"לאחר ההתוועדות ביום ו' בבוקר ישבנו לאסיפת עסקנים בכפר חב"ד בענין הפעולות למבצע חינוך... ". ר' שמואל חפר קיבל על עצמו לעבד את החומר שילמדו עם הילדים ולהכינו לדפוס. ר' משה סלונים לארגן מקומות פעולה בבתי ספר, גנים וכו'..

"ביום א' בערב התאספו שוב כ-25 עסקנים מכל הארץ ודנו באופן הפעולות באופן מעשי יותר".

בעיצומו של חודש אייר תשל"ו הגיע לארץ הקודש הרב חיים הכהן גוטניק (ז"ל) מאוסטרליה. לפי בקשת מזכירות הרבי, שנמסרה בטלפון ביום י' אייר תשל"ו, נמסר כי רצונו של הרבי שביקורו של הרב גוטניק ינוצל לפרסום עניין "שנת החינוך":

"הרב חיים שי' גוטניק נסע לארץ-הקודש. לקבל פניו באופן יפה ולנצל השפעתו. הוא מדבר טוב ומבין הענינים... ולנצל את זמן שהותו בארץ-הקודש באופן הכי טוב. שידבר לפני הקהל בל"ג בעומר במירון, הוא היה בהתוועדויות האחרונות ומושפע בנוגע הפעולות דמבצע חינוך ויוכל להשפיע על-דבר-זה... לפרסם אודותיו בעיתונות וכו'... להקל מעליו שיוכל להתפנות לפעולות. לפי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א יישאר בארץ הקודש עד אחרי ל"ג בעומר".

"בבקשה לתת על חשבוננו להרב ישראל שי' לייבוב – צ[עירי] אגו[דת] ח[ב"ד] סך... ועשרת אלפים ל"י מחצית הסכום שהוציאו לחילוק המטבעות בקשר עם מבצע חינוך" – כתב הרב חודוקוב בי"ח סיוון תשל"ו ('ימי תמימים' כרך ז' עמ' 92) לרב אפרים וולף.