פרשת במדבר נקראת תמיד לפני חג השבועות, ויש בה משום הכנה לקבלת התורה. בתחילת הפרשה מופיע הציווי לפקוד את בני-ישראל, והתורה מציינת שהדבר היה "במדבר סיני".
ציון זה נראה מיותר. הלוא קודם לכן, בתחילת פרשת בהר, כבר נאמר שהדברים נאמרו "בהר סיני", ומאז לא יצאו בני-ישראל למסע חדש. מדוע אפוא התורה שבה ומציינת שזה היה "במדבר סיני"? גם בסיפור מתן התורה נאמר שבני-ישראל "באו מדבר סיני", אף שבהמשך מוזכר כמה פעמים שהתורה ניתנה על הר סיני. מהי ההדגשה המיוחדת על "מדבר סיני"?
רגשות סותרים
חז"ל אמרו ש'סיני' הוא מלשון 'שנאה'. כדי לקבל את התורה נדרש האדם לפתח בליבו שנאה לתאוות העולם. טועים מי שסבורים כי יכולים להרגיש הנאה בענייני העולם ובה בשעה להיות מלאים חשק ללימוד תורה. וכך מובא בשם ספרי מוסר: "כפי שלא ישכנו אש ומים יחדיו, כך לא תשכון בלב המאמין אהבת ה' ואהבת העולם הזה".
אמנם גם השכל האנושי מבין את ההיגיון שבמצוות התורה. הוא יכול להסכים אפילו למצוות המוגדרות 'חוקים', מצוות שלמעלה משכל אנוש, מכיוון שהוא מבין שכל המצוות ניתנו מרועה אחד, ומתוך שהוא מקבל את חכמת נותן התורה, הוא מקבל גם את המצוות שאין הוא מבין אותן. ועם זה, הבסיס לקבלת התורה הוא להשתחרר מתפיסות העולם הגשמיות ומ'הנחות העולם'.
תוקף הגוף
בספר הזוהר נאמר: "תוקפא דגופא חולשא דנשמתא, חולשא דגופא תוקפא דנשמתא" [=תוקף הגוף גורר חולשה לנשמה, וחולשת הגוף מביאה תוקף לנשמה]. אמנם הגוף הגשמי עצמו צריך להיות בריא וחזק, כדי שהאדם יוכל לעבוד את ה' כראוי, אבל 'תוקף הגוף', להט והתלהבות בענייני העולם, מחליש את הנשמה, ולהפך.
וכך מבואר בספר התניא שבתוך כל יהודי יש שתי נפשות, הנאבקות זו עם זו, והן במצב של "לאום מלאום יאמץ", "כשזה קם, זה נופל". לכן כדי שתהיה ההתחזקות של הנפש האלוקית, צריך להביא לידי 'נפילה' של הנפש הבהמית.
סור מרע ועשה טוב
אכן, התכלית אינה לבטל את הנפש הבהמית אלא לברר ולזכך אותה, כמו שנאמר "בכל לבבך – בשני יצריך", אך הבירור יכול להתקיים רק אחרי שפועלים תחילה ביטול ושבירה כללית בנפש הבהמית. לכן התחלת העבודה של קבלת התורה היא 'סיני' – שנאה לענייני העולם.
לכן ההכנה לקבלת התורה בחג השבועות היא "במדבר סיני באוהל מועד". יש כאן רמז לשני קווי העבודה – סור מרע ועשה טוב. תחילה צריך שיהיה 'מדבר סיני', שנאה לענייני העולם, סור מרע; ואחר-כך בא השלב של "באוהל מועד", קבלת אור הקדושה, על-ידי תורה ומצוות, עשה טוב.
(תורת מנחם כרך כה, עמ' 309) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
