רבי אורי מסטריליסק, המכונה ה'שרף', היה מתפלל בדבקות עצומה, עד שהסובבים אותו היו מתפלאים שהוא נשאר חי אחרי כלות-נפשו בעת התפילה. לאחר הסתלקותו נסע בנו, רבי שלמה, אל הצדיק רבי ישראל מרוז'ין. ביקש הצדיק מרוז'ין מר' שלמה לספר דבר-מה מאביו.

סיפר ר' שלמה: "אבי נהג כל יום לפני התפילה להיפרד מאמי ומבני-הבית, שמא יסתלק מן העולם בעת תפילתו, מרוב דבקות. כמו-כן נהג לומר, שיש בחדרו ארגז ובו כתבים בכתב-ידו, אבל אין אלה כתביו שלו, אלא דברי-תורה שרשם מרבו, רבי שלמה מקרלין, ועל-כן הוא מזהיר שלא יתלו את חידושי-התורה הללו בו".

התפעל רבי ישראל מרוז'ין משני הדברים, ואמר שהסיפור השני גדול בעיניו מן הראשון.