בפרשתנו מתוארת הסתלקותו של אהרון הכוהן. התורה מספרת על האבל הכבד: "ויבכו את אהרן כל בית ישראל". רש"י עומד על ההבדל בין התיאור כאן ובין תיאור האבל אחרי פטירת משה: כאן נאמר "כל בית ישראל", הגברים והנשים, ואילו אצל משה נאמר "ויבכו בני ישראל", הגברים בלבד. מסביר רש"י שהדבר נבע מהיותו של אהרון "רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אישה לבעלה".
ההבדל באבל נבע מהשוני בין עבודתו של משה ובין עבודתו של אהרון. כל עוד היו בחיים היה קשה להבחין בהבדל, כמו שכאשר המאורות מאירים ברקיע אי-אפשר להבחין בהבדלים שביניהם, מפני תוקף האור והבהירות. אולם אחרי ההסתלקות (אף ששניהם מתו מיתת נשיקה, כמפורט בגמרא) התגלה ההבדל.
הבדלי השפעה
המדרש אומר שעל אהרון ומשה נאמר הפסוק "חסד ואמת נפגשו": "חסד זה אהרון... ואמת זה משה". האמת אינה מתקבלת כל-כך בגדרי העולם, כמאמר חז"ל ש"אמת אומר אל ייברא", מפני שהעולם השקרי מנוגד למהותה של מידת האמת. לעומת זה "חסד אומר ייברא", שכן מצד מידת החסד נמשך השפע גם למקום שהוא מלא שקרים.
וזה ההבדל בין משה לאהרון: מכיוון שמשה מייצג את מידת האמת, פעולתו לא הייתה בקירוב כל-כך, ולכן האבל על הסתלקותו לא הקיף את כל העם. לעומת זה, אהרון, שמידתו מידת החסד, פעל מתוך קירוב לכל אחד ואחת מבני-ישראל, ולכן התאבלו עליו "כל בית ישראל".
היכולת לרדת
את ההבדל בין משה לאהרון אנו רואים גם במכות מצרים. משה קיבל את הציווי מהקב"ה, אבל מסירת האזהרה לפרעה הייתה על-ידי אהרון דווקא. שכן מצד מידת האמת של משה אין באפשרותו לרדת עד פרעה, אלא הדבר יכול להיעשות רק על-ידי אהרון, שעניינו מידת החסד, היורדת עד למטה-מטה.
אמנם אהרון קיבל הכול ממשה, ובני-ישראל ידעו שפעולתו של אהרון היא על-פי הוראותיו של משה, ובכל-זאת הסתלקותו של משה לא עשתה עליהם רושם כבד כל-כך כמו הסתלקותו של אהרון. כי אף שידעו שפעולתו של אהרון באה ממשה, ידיעה זו הייתה ברמה של אמונה וידיעה בלבד, ואילו בגלוי ובפועל קיבלו זאת מאהרון.
נקודה אחת
עם זה, משה ואהרון אינם בגדר שני דברים נפרדים, אלא הם עניין אחד ממש, שבא בשני חלקים: משה ייצג את הדברים כפי שהם באים מאת הקב"ה, ואילו אהרון ייצג את העניין כפי שהוא יורד ונמשך למטה. וגם אצלם עצמם הייתה התכללות של חסד ואמת: אצל משה אנו רואים את החסד בסיפור על היותו רועה, שדאג לגדי שברח מן העדר. כמו-כן אצל אהרון אנו רואים את הדבקות במידת האמת, בהקפדתו על "מקרבן לתורה", ולא לקרב את התורה אל הבריות.
במהות הדברים יש כאן נקודה אחת, ולכן בדורות הבאים היו שתי התנועות האלה יכולות להיות אצל אדם אחד. וכך יהיה גם אצל משיח צדקנו – "ועבדי דוד מלך עליהם" – שאצלו יהיו שני העניינים יחד בקרוב ממש.
(תורת מנחם כרך לו, עמ' 61) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
