חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

טעימה מה'מקיפים'
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1394 - כל המדורים ברצף
הסוכה שעומדת אלפיים שנה
יש חדש
חובת 'לחם משנה' בחג הסוכות
סוכות
כרם מתולעת
להתרומם טפח
סכך מאלומיניום
טעימה מה'מקיפים'
סידור הלולב ומיניו

בספרות הקבלה והחסידות מוסבר שלעתיד לבוא יאיר האור ה'סובב כל עלמין', המכונה 'אור מקיף'. זה הקשר המיוחד בין חג הסוכות ובין הגאולה, שכן גם בחג הסוכות אנו זוכים ל'אור המקיף'. הסוכה עניינה 'אור מקיף', החובק את היהודי.

בשפת הקבלה מכונה הקדושה האלוקית השורה בסוכה – 'מקיפים'. כידוע, האור האלוקי השופע מהקב"ה מתחלק לאורות 'פנימיים', אלה המצטמצמים לפי ערכם של המקבלים, ולכן ביכולתם להתלבש בפנימיותם, ולאורות 'מקיפים' – אלה אורות אין-סופיים, שאינם יכולים להתלבש בתוך גדרי הבריאה, ושהשפעתם עליה היא בהיותם כביכול מקיפים אותה מסביב. בסוכה מאירים אפוא אורות 'מקיפים', שהם אורות אלוקיים עליונים ביותר.

בזה ייחודה של הסוכה. היא בבחינת חיבוק שהקב"ה מחבק את היהודי. מוסבר בתורת החסידות, על יסוד הפסוק (בשיר-השירים) "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני", ש"שמאלו תחת לראשי" מכוּון כנגד ראש השנה ויום הכיפורים, שהם ימי דין ויראה ("שמאלו"), ואילו "וימינו תחבקני" אמור על חג הסוכות, שבו מתגלית אהבתו של הקב"ה לעם ישראל בבחינת 'חיבוק'.

לישון ב'מקיף'?!

דבר זה מסביר מדוע בעניין השינה בסוכה חורגים החסידים ממנהגם להדר במצוות, ואילו כאן הם נאחזים בהיתר ההלכתי של 'מצטער פטור' ואינם ישנים בסוכה. צער גשמי ודאי לא היה מונע מהם לקיים מצווה בהידור, אלא כאן נוסף סוג אחר של צער.

וכך מסופר: רבנו הזקן, בעל התניא, הפקיד את  בנו, אדמו"ר האמצעי, על חינוכם של האברכים הצעירים. פעם אחת סיפרו לו שהאברכים ישנים בסוכה. הוכיח אותם אדמו"ר האמצעי על כך, באמרו: "מניין ההעזה לישון ב'מקיפים'?! מילא ללמוד ב'מקיפים' – דחק ונכנס; אבל לישון ב'מקיפים'?! הלוא אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן! אם אתם ישנים בסוכה, סימן שאתם מחשיבים את עצמכם בדרגה שבה יש לכם שליטה מוחלטת על עצמכם גם בשינה; האוּמנם?!". וסיים: "מי שהוא 'פנימי' אינו עושה אלא דברים התואמים את המדרגה הרוחנית שאליה הגיע". מאז התייראו האברכים מה'מקיפים' של הסוכה (ספר השיחות תרצ"ו עמ' 295).

מכאן נובע יחס של יראת כבוד כלפי הסוכה והסכך. מסופר כי פעם אחת נכנס משרתו של אדמו"ר מהר"ש אל הסוכה בהיותו שרוי בכעס. אמר לו הרבי: "צריכים להתנהג בדרך-ארץ כלפי הסכך; הסכך אינו אוהב כעס".

שמחת החג

בעוד הסוכה עניינה 'מקיפים', הרי ארבעת המינים הם בבחינת אורות 'פנימיים'. ואכן, השתדלות רבה משקיעים יהודים במאמץ להשיג ארבעה מינים בתכלית ההידור. פעם אחת נסע הרבי הרש"ב מליובאוויטש לחג הסוכות מחוץ למדינת רוסיה, כדי להתרפא במעיינות מרפא. לפני החג כתב מכתב וביקש שישלחו לו אתרוג לחג. האתרוג נשלח בזמן, אולם בגלל שיבושי הדואר הגיע לידי הרבי רק בבוקר היום הראשון של החג. הדבר הסב לרבי צער רב. זוגתו אמרה על כך: "כל ההטבה שנתווספה בבריאותו במשך כל ימי היותו שם, הפסיד באותו יום שציפה לאתרוג"...

בחצרות החסידים אפשר לראות במוחש את התממשות מאמרו של רבי יהושע בן-חנניה (סוכה נג,ב): "כשהיינו שמחים בשמחת בית-השואבה, לא ראינו שינה בעינינו". מדי ערב, אחרי שעות של שמחה וריקודים, מתיישבים להתוועדויות חסידיות בסוכה, עד אור הבוקר. באווירה המיוחדת של החג, בהשראתה של הסוכה, יש להתוועדויות האלה טעם מיוחד במינו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)