אין זו רבותא שבתקופת החגים אנו טובים יותר וטהורים יותר. המטרה האמיתית היא להיות טובים וטהורים כל השנה, גם בסתם יום רביעי
שלוש פעמים בחודש תשרי נהגו להכריז בקהילות ישראל: "ויעקב הלך לדרכו". ההכרזה הזאת מבטאת את המעבר מאווירת הקדושה ורוממות הרוח של החגים אל חיי החולין.
הפעם הראשונה היא במוצאי יום הכיפורים. לאחר שיאה של ההתעלות הרוחנית, בתפילת נעילה, מתחיל תהליך של ירידת המתח ושיבה לימים רגועים יותר. אמנם עדיין לא ימים של חולין, אך לעומת הימים הנוראים כבר יש כאן נחיתה מסויימת.
עם זה, עדיין אלה ימים מרוממים ועשירים בחוויות רוחניות: חג הסוכות, שמחת תורה. טרם חזרנו לחיי החולין. לכן במוצאי שמחת תורה קמים ומכריזים שוב: "ויעקב הלך לדרכו".
ובכל-זאת, אף שהחגים כבר מאחורינו וכבר מתחילים לשוב אל העיסוקים היום-יומיים, הרי עד שבת בראשית עדיין עומד באוויר ריחם של החגים. אפרוריות חיי החולין טרם הספיקה להשתלט עלינו. לכן במוצאי שבת בראשית משלשים ומכריזים: "ויעקב הלך לדרכו", כאילו אומרים: תמו החגים, נסתיימה האווירה המרוממת והעשירה של חודש תשרי, וצריך לחזור לשגרה, לחיי יום-יום של יהודי.
דרך של יהודי
הפסוק "ויעקב הלך לדרכו" מבטא את המסר המלווה את היהודי בצאתו מאווירת החגים לחיי החולין. 'יעקב' ו'ישראל' הם שני שמות שמציינים את עם ישראל. 'ישראל' (מלשון שר א-ל) מציין את מעלתו של העם היהודי ואת היותו למעלה ממגבלות העולם, ואילו 'יעקב' (מלשון "וידו אוחזת בעקב עשיו") מתאר את היהודי המתמודד עם קשיי העולם.
בתום תקופת החגים עם ישראל הוא בבחינת 'יעקב', השב ויורד אל חיי החולין האפורים והשגרתיים, להתמודדות עם בעיות החיים הפשוטות.
אך גם כשיהודי הוא בבחינת 'יעקב', גם כשהוא שרוי בחיי חולין פשוטים, אין הוא נתון למרותו של החולין. הוא הולך "לדרכו" – לדרך של יהודי. הוא מרומם את החולין, מפיח קדושה באפרוריות, מכניס תוכן בשגרת חיי היום-יום. זו משמעות ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו".
לרענן את האפרוריות
כמה מעניין שהחודש היחיד בשנה שאין בו שום חג ושום יום ראוי לציון – הוא דווקא חודש מרחשוון, שבא מיד אחרי החודש העמוס ביותר בחגים ובמועדים, חודש תשרי. ממרומי חודש תשרי אנו מושלכים היישר אל האפרוריות, אל ימים נטולי ייחוד וחגיגיות. יש כאן מסר עמוק: זה המבחן האמיתי. לחיות חיים יהודיים גם בימים אפורים ורגילים.
החג אינו מטרה ויעד, אלא אמצעי לרענון הכוחות ולהתעלוּת רוחנית. התכלית לאמיתה נמצאת בימי השגרה. אין זו רבותא שבתקופת החגים אנו טובים יותר וטהורים יותר. המטרה היא להיות טובים וטהורים כל השנה, גם בסתם יום רביעי באמצע מרחשוון.
עכשיו הזמן ליישם את כל הערכים המופלאים שספגנו בתקופת החגים. לשמור על רוח ההתפייסות של יום הכיפורים; להוסיף לאהוב את התורה ומצוותיה באותה שמחה שבה רקדנו עם התורה בשמחת-תורה. עכשיו יוצאים לדרך.
לאהוב את התורה כל השנה כמו בשמחת תורה ) צילום: ישראל ברדוגו(
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
