בסיום פרשת בראשית מתוארת החרטה של הקב"ה על בריאת האדם: "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ". רש"י חורג מדרכו הרגילה, לפרש את פשוטו של מקרא, ומביא תשובה לשאלה שיכולה לבוא מאפיקורס:
"זו כתבתי לתשובת המינים. גוי אחד שאל את רבי יהושע בן-קרחה, אמר לו: 'אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד?'. אמר לו: 'הן'. אמר לו: 'והא כתיב: ויתעצב אל ליבו'! אמר לו: 'נולד לך בן זכר מימיך'? אמר לו: 'הן'. אמר לו: 'ומה עשית?'. אמר לו: 'שמחתי ושימחתי את הכול'. אמר לו: 'ולא היית יודע שסופו למות?'. אמר לו: 'בשעת חדוותא — חדוותא, בשעת אבלא – אבלא'. אמר לו: 'כך מעשה הקב"ה, אף-על-פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן, לא נמנע מלבראן בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם'".
התשובה כבר ניתנה
לכאורה, שאלה זו מתעוררת גם בליבו של 'בן חמש למקרא', ומדוע רש"י מכוון את התשובה רק אל האפיקורס? כמו-כן, מדוע הוא מציין את שמו של רבי יהושע בן-קרחה, ומה זה תורם להבנת העניין?
למעשה, את התשובה לשאלה קיבל לומד הפשט כבר בפסוק הראשון של הפרשה. שם רש"י שואל מדוע התורה נפתחת בתיאור הבריאה ולא בהצגת המצוות, ומשיב שיש בכך מסר: "אם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא. הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נְתָנָה להם, וברצונו נְטָלָה מהם ונְתָנָה לנו".
הכול צפוי
כאן כבר ניתנת התשובה לשאלה סמויה: האומנם הקב"ה התחרט על החלטתו הראשונה להעניק את הארץ לאומות העולם? התשובה היא שלא הייתה כאן חרטה, אלא זה היה רצונו של הקב"ה מלכתחילה, שהארץ תהיה קודם בידי הגויים ולאחר מכן תינתן לישראל. גם "וינחם ה'" אינו חרטה, אלא זה מהלך צפוי מראש.
לכן רש"י מכוון את התשובה לאפיקורס, שכן יהודי כבר יודע את התשובה. הוא מבין שאין סתירה בין ידיעת הבורא ובין בחירת האדם. אך אפיקורס נדרש לתשובה ברורה יותר, ויש להסביר לו כפי שעשה רבי יהושע בן-קרחה, באמצעות משלים מחייו האישיים.
לא להתווכח
כאשר הגוי נאלץ לומר שבלידת בנו "שמח ושימח את הכול", אף־על־פי שידע שסופו למות, הוא מבין שגם הקב"ה נהג כך בבריאת העולם, והִרבּה בו טוב בעבור הצדיקים, גם אם האדם עתיד לחטוא ולהשחית את העולם.
רש"י מציין את שמו של רבי יהושע בן-קרחה, כדי להעביר עוד מסר: לא כל אחד ואחד רשאי להתעמת עם אפיקורסים. רבי יהושע נודע בוויכוחיו עם גויים, וידע כיצד להתמודד עמם, אך אין זה מתפקידו של כל יהודי.
(שיחות קודש תשל"ו, עמ' 156) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
