שלמות אחת
"ויבתר אותם בתווך" (בראשית טו,י). נוהגים היו לקחת בעל-חיים כסימן לכריתת ברית, מבתרים אותו לשניים ועוברים בין שני חלקיו. הדבר בא לסמל: ראשית, שהברית שנכרתה סופית היא ואין להחזיר את המצב לקדמותו. שנית, שיש בין בעלי הברית הסכמה שלמה, כשם ששני החלקים המבותרים הם יחד שלמות אחת.
(הרמב"ן)
צרת התרדמה
"ותרדמה נפלה על אברם" (בראשית טו,יב). ה' יתברך הראה לאברהם את הגלות ואת הצרות שיבואו על בניו, שאחת מהן תהיה 'תרדמה' – יהודים יושבים בחיבוק ידיים, רדומים ומבלים את שנותיהם בלא-כלום.
(המגיד מדובנה)
שורש הגלויות
"והנה אימה חשֵכה גדולה נופלת עליו" (בראשית טו,יב). מפרש רש"י: "והנה אימה... רמז לצרות וחושך של גלויות". מדוע כותב רש"י 'גלויות' בלשון רבים, והרי מדובר כאן בגלות מצרים בלבד? אלא שגלות מצרים, הגלות הראשונה, היא השורש לכל שאר הגלויות. לכן נקט רש"י לשון רבים, כי גלות זו כוללת את כל שאר הגלויות.
(לקוטי שיחות)
דין ומשפט
"וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי" (בראשית טו,יד). השליטה שניתנה לאומות העולם על ישראל היא מפני "דן אנוכי", שהיהודים נידונים ונשפטים על חוסר דבקותם ב"אנוכי ה' אלוקיך".
(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)
גלות לטובה
"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בראשית טו,יג). כל אשר מוח בקדקודו מבין שהגלות בכלל היא לטובת ישראל. לכן כשאמר הקב"ה לאברהם אבינו "גר יהיה זרעך" שתק אברהם, כי ידע שזה לטובתם. אף שהגלות קשה ואף מרה, הנה כאשר מתגברים על כל המניעות והעיכובים, פועלים נחת רוח גדולה למעלה, ואורות גדולים ועצומים שופעים למטה.
(ספר המאמרים תרפ"ט)
הקדמת רפואה למכה
"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית טו,יד). כך דרכו של הקב"ה, הוא מקדים את הרפואה למכה. תחילה הכין רכוש גדול, ורק אז הוליכנו לגלות.
(זוהר)
בזכות שלא שינו
"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", סופי תיבות: "לשון". הכתוב רומז שבני-ישראל יצאו ממצרים בזכות שלא שינו את לשונם.
(נחל קדומים)
רכוש גדול
"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית טו,יד). בשנת תרס"ב היו גזֵרות רעות על כלל ישראל, ובדרך נס הן נתבטלו לפני חג הפסח. באותה שנה, בעת אמירת ההגדה, אמר אבי – הרבי הרש"ב מליובאוויטש: "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", הרכוש הגדול הוא ההתגלות של כבוד ה'.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
