וערלתם ערלתו .. יהיה לכם ערלים (ויקרא יט,כג)
בפרשתנו מופיעה מצוות ערלה - האיסור להשתמש בפירותיו של אילן בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו. וכך אומרת התורה: "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, וערלתם ערלתו את פריו, שלוש שנים יהיה לכם ערלים, לא ייאכל".
בפסוק הזה נכפל האיסור ("וערלתם ערלתו... יהיה לכם ערלים"), ומכאן לומד רש"י שבאיסור ערלה יש שני עניינים: א) איסור הערלה שחל על הפירות עצמם ("וערלתם ערלתו את פריו"); ב) צורת החישוב של שלוש השנים, התלויה בפעולת האדם ("יהיה לכם ערלים"). וכך מפרש רש"י: "מאימתי מונה לו, משעת נטיעתו".
פעולת האדם
אפשר היה לחשוב ששלוש שנות הערלה מתחילות מהזמן שהאילן מניב פרי, ואם האילן מתחיל להניב פירות חמש שנים לאחר נטיעתו, נתחיל אז למנות שלוש שנות ערלה. קובעת התורה, ששלוש השנים נמנות מפעולת האדם ("יהיה לכם ערלים"), משעת הנטיעה של האילן.
מצד שני, אם נוטלים ענף מאילן שכבר מלאו לו שלוש שנים ונוטעים אותו, אין מתחשבים בכך שהענף כבר בן שלוש שנים, אלא מתחילים למנות מחדש, שכן הנטיעה היא הקובעת. וכך נקבעה ההלכה: "אחד הנוטע ואחד המבריך (היוצר נטיעה חדשה מענף של עץ ותיק)" חייב בערלה.
האדם והחפץ
איסורי התורה מתחלקים לשני סוגים: 'איסורי גברא' ו'איסורי חפצא'. יש דברים שהם כשהם לעצמם מותרים, אלא שחל איסור על האדם לעשותם; ויש דברים האסורים כשהם לעצמם, והאיסור חל על גוף החפץ.
ההבדל ביניהם הוא, ש'איסורי חפצא' יונקים את חיותם ממקורות הטומאה, שאינם יכולים להתעלות ולהיכלל בעולם הקדושה. לכן הם אסורים ואסורים לעולם. לעומתם, 'איסורי גברא' יכולים להתעלות לקדושה, בתנאים מסויימים, ולכן החפץ עצמו אינו אסור, וכל האיסור הוא על האדם.
שילוב מיוחד
באיסור ערלה יש תופעה מעניינת - האילן עצמו מותר, וגם פירותיו עתידים להיות מותרים, אלא שבשלוש השנים הראשונות הם אסורים. מניין אפוא יונקים העץ והפירות את חיותם?
אלא בערלה יש שילוב מיוחד במינו. גופו של האילן - טהור, ולכן גם הפירות שהוא עתיד להצמיח טהורים וכשרים; אולם בשלוש שנות הערלה, החיות שבכוחה צומחים הפירות באה ממקורות הטומאה, עד כדי כך שהפירות נעשים אסורים ב'איסור חפצא' לעולם ואינם יכולים להיות מותרים. לאחר מכן מקבל האילן חיות חדשה, ולכן הפירות (בשנה הרביעית) לא זו בלבד שהם טהורים ומותרים, אלא הם נעשים קודש - "קודש הילולים לה'".
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כב, עמ' 103)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
