מאמרים נוספים בפרשה
	הכוונה הכללית נמצאת בפרטים
	מלאכים ממש
	שליחות של מלאכים
	בבית - זה אחרת לגמרי
	יעקב כבר מוכן לגאולה
	גם כשמגיע, מבקשים צדקה
	שילוב כל הכוחות
	למה הוחלף שמו של יעקב?
	בין יהודים לגויים
	שלמות העם בבוא הגאולה
	לא לפחד מעשיו
	מסירות נפש
	הטעות קיימת כדי לתקנה
	השלב הראשון של קיום תורה ומצוות
	מחילת עוונות ביום החופה
	מי נשאר ומי עוזב
	ספר בראשית - ספר החיים של יהודי
	יציאה חיובית
	ירידה לצורך בירור
	שלב הירידה שלפני העלייה

ויבא יעקב שלם (בראשית לג,יח)

בפרשת וישלח מספרת התורה על שובו של יעקב לארץ-ישראל, לאחר כל מה שעבר עליו אצל לבן ובמפגש עם עשיו אחיו. אומרת התורה¹: "ויבא יעקב שלם עיר שכם". רש"י מפרש (על-פי חז"ל²) את הביטוי "שלם": "שלם בגופו - שנתרפא מצליעתו; שלם בממונו - שלא חסר כלום מכל אותו דורון; שלם בתורתו - שלא שכח תלמודו בבית לבן". ונשאלת השאלה: למה לא לפרש את הפסוק בפשטות, שהוא ניצל מידי לבן ומידי עשיו?!

שלמות מיוחדת

הדבר יובן בהקדמת שאלה אחרת: כשהיה יעקב בדרכו לחרן הבטיחו הקב"ה³ "והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" (ורש"י מפרש: "לפי שהיה ירא מעשיו ומלבן"). אם כן, לשם מה צריכה התורה להדגיש שיעקב חזר "שלם", אחרי שהייתה בידו הבטחת הקב"ה; הרי זה דבר מובן מאליו?!

עלינו להסיק אפוא, שדברי התורה "ויבא יעקב שלם" אינם מתייחסים לעצם הצלתו מידי לבן ומידי עשיו, אלא בכך רוצה התורה לציין שלמות שאינה כלולה בהבטחת הקב"ה, ולכן מפרש רש"י, שזו הייתה שלמות כוללת (בגופו, בממונו, בתורתו), כנ"ל.

רמז לגלות

מובא בכמה מקומות⁴, שהליכתו של יעקב אל לבן רומזת לגלותו של עם-ישראל, כשהמטרה בכך היא, שהצלחתו של יעקב אבינו בגלותו האישית תהיה מקור כוח לעם-ישראל בהיותו בגלות ("מעשי אבות סימן לבנים"⁵).

אומרת לנו התורה, שלא זו בלבד שהגויים לא יוכלו לפגוע בנצחיותו של עם-ישראל (כשם שהופרו מזימותיהם של לבן ועשיו), אלא שעם-ישראל ייצא "שלם" מהגלות, בכל שלוש השלמויות שהיו אצל יעקב:

לא יידח נידח

"שלם בגופו": אחד המאפיינים של זמן הגלות הוא הייסורים, שמטרתם לעורר אצל היהודי את כוח מסירות-הנפש. מבטיחה לנו התורה, שבסופו של דבר יתבטלו לחלוטין כל הייסורים מבלי להותיר שום עקבות, ועם-ישראל יהיה "שלם בגופו".

"שלם בממונו": כשם שיעקב רכש בהיותו אצל לבן רכוש עצום, כך אחת ממטרות הגלות היא 'לרכוש' את כל הדברים הטובים שיש בעולם בעבור הקדושה (ולגאול את ניצוצות הקדושה הפזורים בעולם). זו הסיבה שיהודי נדרש להשקיע כוחות וזמן בעבור ענייני העולם (כשם שיעקב שלח דורון לעשיו), דבר שבא על-חשבון הקדושה. מבטיחה התורה, שבסופו של דבר יהיה היהודי "שלם" והכוחות והזמן שהשקיע בענייני העולם לא יחסרו לו, שכן בבוא הגאולה, גם אותה גשמיות שבה החדיר קדושה תתעלה ותיכלל בתוך תחומי הקדושה.

"שלם בתורתו": הגלות, שבה צריך היהודי להשקיע הרבה מכוחותיו בעניינים הגשמיים, עלולה להורידו ממדרגתו הרוחנית ולהשכיח את התורה ממנו. מבטיחה לנו התורה, שכשם שיעקב "לא שכח תלמודו בבית-לבן", כך גם הגלות לא תוריד את עם-ישראל ממעמדו הרוחני ומדבקותו בתורה, ובבוא הגאולה יהיו כל ישראל שלמים בגופם, בממונם וגם בתורתם, "לבלתי יידח ממנו נידח".⁶

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 168)

--------------

1) פרשתנו לג,יח.

2) שבת לג, סע"ב.

3) בראשית כח,טו.

4) רמב"ן פרשת ויצא בתחילתו, מפרקי דרבי אליעזר פרק לה. ועל דרך זה בתנחומא ויצא ב. מדרש תהילים פרשה עח,לב. פסיקתא דרב כהנא פרק כג. שמות רבה פרשה לב,ז. ויקרא רבה פרשה כט,ב. ועוד.

5) אור התורה ריש פרשת לך. וראה רמב"ן בראשית יב,י.

6) שמואל-ב יד,יד. וכמבואר בתניא סוף פרק לט.