מאמרים נוספים בפרשה
	איך עולים תוך כדי ירידה?
	השמחה בפרשת לך-לך
	מהותו של יהודי
	יהודי צריך ללכת תמיד
	הולכים אל היעד
	הציווי הראשון ליהודי הראשון
	שלושה מזבחות
	למה מבקשים שכר?
	האוצרות חבויים בקרקע
	תמימות של יהודי
	לא להיבהל מהצער
	ברית נצחית, ירושה נצחית
	כל אחד הוא ראשון
	למה המתין אברהם?
	היהדות מתחילה בניסים
	המילה - יסוד כל המצוות
	קניינים של הבורא
	אדם לעמל יולד
	מצווה בלי הפסקה
	מהות הירידה של אברהם

לו ישמעאל יחיה לפניך (בראשית יז,יח)

כאשר בישר הקב"ה לאברהם אבינו שייוולד לו בנו יצחק, הגיב אברהם¹: "לו ישמעאל יחיה לפניך". די לי, אמר אברהם, שישמעאל יחיה "לפניך", ילך בדרכיך. אך הקב"ה אמר²: לא, "ביצחק (דווקא) ייקרא לך זרע". אמנם "לישמעאל שמעתיך"³, גם ממנו תרווה נחת, אך את הנחת האמיתית תקבל מיצחק.

המדרש⁴ מתאר את הגר, אימו של ישמעאל, כאישה צדקת. היא הייתה בת פרעה מלך מצרים, ונטשה את ארמון המלכות במסירות-נפש כדי להיות שפחה בבית אברהם.⁵ הנהגותיה היו כה מושלמות, עד שהושוו לעבודת הקטורת במקדש (ולכן כונתה 'קטורה'⁶). מובן שגם את בנה חינכה ברוח זו. לכן הסתפק אברהם בישמעאל וקיווה לרוות ממנו נחת. למה אפוא לא הסכים לכך הקב"ה, אלא חפץ ביצחק דווקא?

קשר מוגבל

ניתן לראות שני הבדלים בולטים בין ישמעאל ליצחק: א) לידתו של ישמעאל באה בדרך הרגילה והטבעית, ואילו יצחק נולד בנס - נס כה גדול שאברהם התקשה להאמין כי יתרחש. ב) הברית בין ישמעאל לקב"ה (ברית-המילה) נכרתה כאשר היה בן שלוש-עשרה, בגיל של הכרה והבנה שכלית, ואילו יצחק נימול בהיותו בן שמונה ימים, כשלא היה מסוגל כלל להבין את משמעות הדבר.

ישמעאל מסמל את הטבע, את התהליכים הרגילים של העולם. גם כשנוצר קשר בינו ובין הקב"ה - הוא בא במסגרת ההבנה וההכרה האנושית. זהו קשר שעוצמתו תלויה במידת הידיעה וההבנה. כל זה טוב ויפה, אבל אין זו מהותו של יהודי.

עם על-טבעי

עם-ישראל הוא עם על-טבעי בעצם מהותו. הדבר היה צריך לבוא לידי ביטוי גם בכך, שעם-ישראל יתפתח ממי שאף לידתו באה בנס. גם הקשר של יהודי עם הקב"ה אינו מוגבל על-ידי ההיגיון, ולכן אבי האומה היה צריך לבוא בברית-המילה בהיותו בשלב שבו עדיין אין לו יכולת של הבנה והכרה שכלית.

הקב"ה לא הסתפק בקשר שייצג ישמעאל. זהו קשר חיצוני, הנובע מהחינוך ומהאווירה שמקבל הילד. מה יהיה במקרה שחינוך כזה לא יינתן וההכרה האישית לא תחייב זיקה לקב"ה? הלוא במקרה כזה לא יחוש האדם קשר עם הקב"ה.

לכן רצה הקב"ה דווקא ביצחק. הוא מייצג קשר על-שכלי, קשר שטבוע בעצם מהות האדם. יהודי קשור עם הקב"ה בלי קשר לטיב החינוך שקיבל. הוא קשור עם הקב"ה בתוקף היותו יהודי. גם אם לא קיבל חינוך יהודי - בתוך נפשו הוא מאמין בה' וקשור עמו כבן הקשור עם אביו!

בלי פקפוקים

בדברים אלה טמון לקח נצחי בדרכי החינוך היהודי: את ההכרה היהודית אי-אפשר לבסס על-פי השכל בלבד, מתוך הנחה שהילד יבחר בדרך היהדות לאור הבנתו. הכרה כזאת היא מוגבלת ומצומצמת, וגם תלויה בתנאים משתנים; חסרות בה היציבות והקביעות.

את היהדות יש להחדיר כדבר שאינו תלוי כלל במידת ההבנה וההכרה; כדבר בסיסי שמושרש בעצם המהות, למעלה מכל שאלה ופקפוק. כך צומח דור יהודי הדבק ביהדותו עד כדי מסירות-נפש, והוריו רווים ממנו נחת בגשמיות וברוחניות.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 18)

-------------

1) פרשתנו יז,יח.

2) בראשית כא,יב.

3) פרשתנו יז,כ.

4) בראשית רבה סא,ד.

5) בראשית רבה מה,א.

6) תנחומא פרשת חיי-שרה, ח.