וגרשתי את הכנעני האמורי והחיתי והפריזי החיוי והיבוסי (שמות לג,ב)
ארץ כנען מכונה גם-כן 'ארץ שבעה גויים', על שם שבעת עמי כנען שחיו בה. בכמה מקומות בתורה נמנים שמות כל השבעה: הכנעני, האמורי, החיתי, הפריזי, החיווי, היבוסי והגרגשי. אולם בפרשתנו אומר הקב"ה לעם-ישראל: "וגרשתי את הכנעני, האמורי והחיתי והפריזי, החיווי והיבוסי" - ושמו של הגרגשי לא נזכר.
רש"י עומד על עניין זה ומפרש: "שישה אומות הן, והגרגשי עמד ופנה מאליהם מאליו". כלומר, בני-ישראל היו צריכים לגרש רק את בני שש האומות, אבל את בני הגרגשי לא נדרשו לגרש, כי הללו פנו ועזבו את הארץ מעצמם.
גירוש המידות הרעות
התורה היא נצחית, ואף עניין זה - של גירוש ששת עמי כנען והגרגשי העוזב מעצמו - קיים בעבודת ה' של כל יהודי בכל הזמנים.
התורה מציינת פעמים רבות את מעשיהם הרעים של עמי כנען. זו גם אחת הסיבות שבני-ישראל נצטוו להורישם ולגרשם, כדי לסלק מהארץ את התועבות ואת קלקול המעשים שהללו הכניסו אליה. תורת החסידות מסבירה, ששבעת עמי כנען מייצגים את שבע המידות הרעות הקיימות בנפש האדם, ותפקידו לגרש מתוכו את המידות הרעות האלה. זהו עניין 'כיבוש הארץ' בעבודה הרוחנית - לכבוש את נפש האדם תחת ממשלת הקדושה ולסלק מתוכה את המידות הרעות.
כוח הביטוי
מה הן שבע המידות הרעות? 'כנעני' מייצג את מידת החסד השלילית - אהבה ותאווה לדברים רעים. 'חתי' - הוא מידת הגבורה השלילית, כעס למשל. וכך מייצג כל אחד ואחד מעמי כנען מידה רעה אחרת.
העם השביעי, הגרגשי, מייצג את מידת ה'מלכות'. זהו הכוח לבטא דברים, אם במחשבה, אם בדיבור ואם במעשה. מידת ה'מלכות' מביאה לידי ביטוי את שש המידות האחרות, וה'גרגשי' הוא הכוח לבטא דברים שליליים - לחשוב, לדבר ולעשות דברים שאינם ראויים.
עוזב מאליו
בכך שונה הגרגשי משאר שש האומות. על אהבה זרה ותאווה שלילית, או על מידת הכעס, אי-אפשר להשתלט אלא על-ידי כיבושה וסילוקה. לעומת זאת, על המחשבה, הדיבור והמעשה אפשר לשלוט בהחלטה בלבד. גם אם האדם עדיין לא זיכך את מידותיו ולא סילק את התאוות הרעות מתוך נפשו, הוא יכול לשלוט בעצמו שלא לחשוב בהן, לא לדבר עליהן ולא לעשותן.
לכן אין צורך לגרש את ה'גרגשי' כשם שחייבים לגרש את שש המידות הרעות. כאשר יהודי רק נכנס ל'ארץ-ישראל' ומבטא את שאיפתו 'לכבוש' את הארץ, מיד קם ה'גרגשי' ועוזב מפניו. לחלופין, ברגע שהוא עוקר מקרבו את שש המידות הרעות, כבר אין צורך לטפל ב'גרגשי', כי כלי הביטוי של האדם כבר משועבדים ממילא לקדושה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כא, עמ' 223)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
