מאמרים נוספים בפרשה
	כל המצוות חשובות
	לקבל בזכות ולא בחסד
	מיזוג ניגודים
	שובע ורעבון
	הגלות צומחת מהחשבת העולם
	עוני ועושר ב"לחם מן השמים"
	שוויון שכל-כולו "אצבע אלוקים"
	מסירות-נפש של רועה ישראל
	הטכנולוגיה בשירות השכינה
	הלוחות והצדיקים
	שוחד לקב"ה?
	מתי הקב"ה נושא פנים
	מתוך ההסתר פורץ הגילוי
	כמו ילד קטן שמתחיל ללמוד
	חובת הנשים בתלמוד תורה
	סגלות המזוזה – לשמור
	התזכורת המתמדת של המזוזה
	המזוזה עובדת בשבילך
	המתנה שקיבל משה רבנו
	למעלה ממילוי חובה

והיה עקב תשמעון (דברים ז,יב)

בתורה כל דבר מדוייק בתכלית. גם העדפת ביטוי או מילה אינה מקרית. בראשית פרשתנו בוחרת התורה להשתמש במילה "עקב" - "והיה עקב תשמעון". חז"ל עומדים מיד על הדבר ולומדים מכך, שהתורה רומזת ל"מצוות קלות שאין בני-אדם משגיחין בהם אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן". או כלשונו של רש"י: "מצוות קלות שהאדם דש בעקביו". כלומר, התורה מזהירה אותנו כאן להקפיד גם על קיומן של המצוות הקלות.

ממה חשש דוד?

בהמשך לדברים אלה מספר המדרש, שדוד המלך לא חשש מפני המצוות החמורות; אותן ודאי הקפיד ונזהר לקיים. הוא חשש מהמצוות הקלות, אותן מצוות "שהאדם דש בעקביו", שמא לא נזהר בהן כיאות. ועל כך אמר בתהילים: "עוון עקבי יסובני", כלומר, הוא חושש מהמצוות הקלות המשולות ל'עקב'.

כשמתבוננים מעט בדבר, מתעוררת שאלה: מדוע חשש דוד המלך מפני המצוות הקלות, וכי אפשר להעלות על הדעת שהוא לא נזהר לקיים ולו מעט ממצוות ה'? הרי דוד המלך עצמו הוא שאמר: "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב". מכאן, שהקפיד ביותר גם על המצוות הקלות; ואם-כן, מפני מה חשש?

לא לדרג

עלינו לומר אפוא, שאין מדובר כאן באי-קיום המצוות הללו או בזלזול בהן ("שהאדם דש בעקביו"). הכוונה היא רק לעצם יצירת הדירוג במצוות וסיווג חלק מהן כ'קלות' לעומת אחרות שהן 'חמורות'. זה עצמו דבר שהתורה מזהירה אותנו מפניו.

יכול יהודי לקיים את כל התורה ומצוותיה, עם כל פרטיהן ודקדוקיהן, אלא שהוא מרגיש הבדל בין מצווה למצווה. מצוות מסויימות נראות בעיניו חשובות יותר, ואילו אחרות (אף שגם אותן הוא מקיים) נראות בעיניו משניות, פחות חשובות. גישה כזאת אינה נכונה והיא גם מסוכנת למדי.

אי-אפשר ואסור לשפוט את המצוות בעיני השכל בלבד. השכל, שתר תמיד אחר היגיון והבנה, עלול לעשות דירוג במצוות ולראות מצוות מסויימות כחשובות יותר מאחרות. אבל מניין לנו שההיגיון הוא הקובע את ערכה של מצווה? הרי אנו מקיימים את המצוות בגלל שהקב"ה ציוונו לקיימן, ומי יכול לרדת לסוד מחשבתו של ה' ולעומק כוונותיו?

אין חלוקה

כל מצווה היא חלק מהרצון העליון, מרצונו האין-סופי של הקב"ה. ובעיני ה', כל המצוות חשובות באותה מידה ממש, כי הן חלק מרצונו העצמותי, ורצון ה' אינו ניתן לחלוקה. על כן גם בעינינו צריכות כל המצוות להיות שוות ממש ועלינו לקיים את כולן בשיא השמחה, ההתמסרות והדיוק.

על כך מזהירה אותנו התורה בפרשתנו, ומבטיחה ברכות רבות אם נקפיד לקיים במלוא המסירות והשלמות גם את המצוות שעלולות להיראות לנו כ'עקב'. השכר על כך יהיה: "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך וגו'".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 89)

----------

1) דברים ז,יב.

2) במדרש תנחומא ריש פרשתנו. וראה לקוטי תורה דברים סב,ד.

3) תחילת פרשתנו. וראה תורה אור בראשית כג,ג.

4) תהילים מט,ו. וראה גם פירוש רש"י על הפסוק. זוהר חלא א, קצח,ב. ועוד.

5) תהילים יט,יב.

6) כמאמר המשנה, אבות פרק ד משנה ב: "הווי רץ (וזהיר) למצווה קלה". וראה תוספות יום-טוב שם. לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 371 ואילך.

7) דברים שם.