על-פי הרמב"ן, אחרי שהתורה אסרה מאכלים מסויימים ואיסורי ערווה לגמרי, והתירה הנאות אחרות, באה המצווה להוסיף קדושה, כדי שהאדם לא יהיה שקוע בתאוות היתר עד שיהיה 'נבל ברשות התורה', אלא ידאג לניקיון גופו ונשמתו מריבוי האכילה הגסה, הבשר והיין, ומהדיבור הנמאס, ויקיים 'קדש עצמך במותר לך', ומתוך כך תתקיים כוונת התורה, שיהיה האדם קדוש וטהור.
משמעות הציווי באכילה – לא להסתגף ולהמעיט במזון הנחוץ לגוף, אלא לאחֵר מעט את מועד הסעודה; להכניס לפה כמויות קטנות; לא לאכול במהירות; לאכול (תחילה) מאכל שאינו טעים לו; לא לסיים את המאכל עד הסוף. ובכלל – 'אתכפיא', כפיית הרצון, לא לעשות מה שהלב חושק. אפילו אם אתה רוצה להישען על צד ימין, תישען על צד שמאל...
ולא פחות מזה, במחשבה, דיבור, ראייה ושמיעה. שלא לדבר בעניינים גשמיים שהלב מתאווה לדבר בהם, או לדחות זאת מעט. כך בראייה, בתחילה האדם מתרגל לצמצם את ראייתו לכל הצדדים, ולהביט רק קדימה. אחר-כך הוא מצמצם אותה עוד יותר, לארבע אמותיו. כך בשמיעה, לא הכול חייבים לשמוע...
גם באשר למחשבה. המוח הוא כלי יקר שאסור 'לאבד' אותו. יש להעסיק את המוח בדברים קדושים וטהורים, ללמוד פרקי משניות ותניא על-פה ולחזור עליהם במחשבה ובדיבור, גם "בלכתך בדרך".
יתרה מזו, כל מאמץ שאדם עושה בתורה ובתפילה ובקיום מצוות יותר מהרגלו, גם הוא בגדר 'אתכפיא'. ויש להשתדל לעשות כל זאת 'בלי בליטות', שהזולת לא ירגיש בכך.
מקורות: רמב"ן בראש פרשתנו. תניא ח"א פכ"ז. וראה בפרטיות בספר 'ר' שלמה חיים', שער ב פ"ג. (1425)
נפטר המופיע בחלום
חיי יהדות
ל' בשבט התשע"ב 23/02/12
_מערכת שו"ת
השאלה מה ניתן לעשות כדי להפסיק את הופעותיו של נפטר בחלומות?
תשובת הרב
במכתביי הרבי בהם אנו מוצאים התייחסות לעניין זה, כותב הרבי שיש לבדוק אם ההנהגה עם הנפטר, קבורתו, האבלות עליו וכו', היו כפי ההלכה. ואם היה פגם כלשהו יש לבקש את מחילת הנפטר בפני עשרה אנשים. כמו כן מציין הרבי שיש לבדוק את המזוזות.
מקורות: אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חלק טו אגרות ה'תקצו וה'תשסח.
נועה
חיי יהדות
י"ד בטבת התשע"א 21/12/10
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה אנו רוצים לקרוא לבתנו נועה, האם הכתיב הנכון של השם הוא בחולם חסר כפי שמופיע בחומש?
תשובת הרב
אכן בספר במדבר מופיע השם נועה בחולם חסר – נֹעה, אך אין ללמוד מכך שזו האפשרות היחידה הנכונה. במקומות רבים בחז"ל השם מופיע בחולם מלא כפי שמקובל לכתוב כיום, וכך גם אתם יכולים לכתוב.
מקורות: במדבר כז א, כתר יונתן במדבר כז א, ספרי במדבר פרשת פינחס קלג, ספרי זוטא כז, ועוד.
נתינת שם אחר מי שנספה בשואה
חיי יהדות
י"ט באלול התש"ע 29/08/10
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה אני מעוניין לתת שם אחרי קרוב משפחה שנספה בשואה, האם עליי לתת שם נוסף שמשמעותו ברכה?
תשובת הרב
היהודים שנספו בשואה נחשבים לקדושים, לכן אין לחשוש מנתינת שם אחריהם ואין צורך להוסיף שם.
השאלה האם ההנחיה לדון כל אדם לכף זכות אינה גורמת לתת אמון בכל אדם ולהאמין שכוונותיו טובות, וזאת בשעה שיש בני-אדם רבים שאינם כאלה?
תשובת הרב מהפסוק (ויקרא יט,טו) "בצדק תשפוט עמיתך" למדו חז"ל שיש בזה מצווה מן התורה: "הווי דן את כל האדם לכף זכות". הפסוק אינו מכוּון לשופט בלבד, אלא לכל אדם הרואה ושומע את מעשיו ודיבוריו של חברו, שלא לפרשם אלא לטוב, ולא לחשוד בו שכוונתו רעה. ואמרו חז"ל: "החושד את חברו במה שאין בו – צריך לפייסו, ולא עוד אלא שצריך לברכו".
אתה מסמן למכר הנוהג במכונית שאתה מבקש טרמפ, והוא ממשיך בנסיעתו ואינו עוצר. הנטייה הראשונה היא לכעוס עליו – אך אולי לא הבחין בך? אולי הוא ממהר לפגישה או לאירוע חשוב? אולי הוא משוחח בטלפון בעניין אישי?
כל עוד אפשר לפרש את המעשה לחיוב, יש לדונו לזכות. אדם המוחזק במעשים טובים יש לדונו לזכות אפילו אם אפשר לעשות זאת רק בדוחק גדול. ואפילו אם המעשה ברור לחובה, יש לדונו כי שוגג היה ובוודאי עשה תשובה על כך.
הדן את חברו לכף זכות דנים אותו לזכות מן השמים, והרי זה בכלל הבאת שלום בין אדם לחברו, שמתוך שהוא מכריעו לזכות, ואומר 'אנוס היה' או 'לטובה התכוון', יש שלום ביניהם.
עם זה, יש בהחלט מקום להיזהר מפני כל אדם שאינו מוּכר, ואין סתירה בין השניים, כמאמר חז"ל: "לעולם יהיו כל אדם בעיניך כליסטים, והווי מכבדם כרבן גמליאל".
מקורות: אבות פ"ו מ"ו, רמב"ם ורבינו יונה שם. אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'חשד', כרך יז טור תקנט, וש"נ. (1233)
איכות הסביבה ביהדות
חיי יהדות
א' בתמוז התש"ע 13/06/10
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם היהדות מתייחסת לניקיון הסביבה?
תשובת הרב
חשיבות ניקיון הסביבה וכן שלילת זיהום האוויר מופיעה בכמה מקורות.
מקורות: דברים פרק כב פסוק יג, מסכת בבא בתרא פרק ב משניות ג, ט-י, החינוך מצוה תקסו.
אלכסנדר
חיי יהדות
כ"ד בתמוז התש"ע 07/06/10
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה שמי אלכסנדר, האם עליי להחליפו לשם יהודי?
תשובת הרב
השם אלכסנדר השתרש בעם ישראל כשם יהודי, נקראו בו רבנים וצדיקים גדולים ואינך צריך להחליפו (יתכן שהדבר קרה בעקבות אלכסנדר מוקדון מלך יון שהיה מלך טוב ליהודים (על פי מסכת יומא דף סט עמוד א ומסכת סנהדרין דף צא עמוד א), וכאות תודה נתנו היהודים את שמו לילדיהם).
שמות עבריים למינדה וסופה
חיי יהדות
כ"ח בחשון התשע"א 11/05/10
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה אני מעוניינת להציע לידידות שלי להחליף את שמותיהן לשמות עבריים, כיום הן נקראות מינדה וסופה, אלו שמות כדאי שאציע להן?
תשובת הרב
מקור השם מינדה הוא השם העברי מרים, מקור השם סופה הוא השם שרה.
חגיגת בר מצווה
חיי יהדות
י"ט באדר התש"ע 03/05/10
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם מתאים יותר לעשות את חגיגת בר המצווה במוצאי יום ההולדת, או בליל יום ההולדת?
תשובת הרב
בחב"ד וכן בקהילות רבות נוספות, מקובל לעשות את החגיגה במוצאי יום הבר מצווה.
מקורות: ספר המנהגים עמוד 75.
נתינת שם אחר מי שנפטר בדמיי ימיו
חיי יהדות
י"ג באייר התש"ע 27/04/10
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם ניתן לתת שם לתינוק, על שם אח שנפטר בגיל צעיר?
תשובת הרב
במקרה שהאח נפטר בפתאומיות, כגון בתאונה או במלחמה, ניתן לתת את שמו אחריו, אך בנוסף לשם המקורי יש להוסיף עוד שם שמשמעותו היא ברכה כגון 'חיים'.
במקרה של פטירה ממחלה, ניתן לתת את השם המקורי ואין חובה להוסיף שם נוסף. ישנם הנוהגים גם במצב כזה לתת שם נוסף.
ענת
חיי יהדות
כ"ג בחשון התש"ע 11/10/09
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם השם ענת הוא שלילי?
תשובת הרב
אמנם היה אליל כנעני בשם זה, אך בתנ"ך מסופר על שופט ששפט את ישראל וקראו לו שמגר בן ענת (שופטים פרק ה פסוק ו), אם כן יש לשם זה גם מקור יהודי. לכן מי שנקראת בשם זה אינה צריכה לחשוש ואינה צריכה להחליף שם.
קדושה בחפצי צדיקים
חיי יהדות
כ' באב התשס"ו 14/08/06
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה מדוע מתייחסים בקדושה לחפצים שצדיקים השתמשו או נגעו בהם (דולר מהרבי וכיו"ב)?
תשובת הרב
כל קיום מצווה משפיע על החפץ הגשמי בו נעשתה המצווה. גם אכילה מעלה ניצוצות קדושה שיש באוכל. אחד מהיסודות שחסידות מלמדת הוא חשיבות העלאת העולם לקדושה, דבר הנעשה על ידי הפעולות הגשמיות שלנו בחפצים בהם אנו משתמשים.
ברור א"כ שחפצים בהם השתמש צדיק הינם קדושים.
הגמרא במסכת פסחים (דף קי"ב עמוד א') אומרת שהנוטל פרוטה מאיוב מתברך (לדעת הגמרא שם איוב היה צדיק).הרי לנו דוגמה לכך שחפץ גשמי של צדיק יש בו קדושה והמחזיק בו מתברך.
הגמרא במסכת סוטה דף ט' עמוד א' אומרת שמעשי משה ודוד הם קדושים, שלכן לגויים אין שליטה עליהם.
יתירה מכך מצינו שקדושת הצדיקים נמשכת אף בחמור שהוא חיה טמאה. חמורו של מלך המשיח זהו החמור שרכב עליו אברהם אבינו בדרכו לעקידה, וכן משה רבינו רכב עליו. עוד מובא שמטה משה היה המטה של אדם הראשון ועבר מדור לדור לצדיקי הדור.
תספורת כהלכה
חיי יהדות
א' בסיון התשס"ו 28/05/06
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה האם יש הלכות מיוחדות למסתפרים?
תשובת הרב
נאמר בתורה (ויקרא יט,כז): "לא תקיפו פאת ראשכם". זו מצוות לא-תעשה, שאסור לגלח את השֵער שבצדעיים, מימין או משמאל. הדבר נקרא 'הקפה', מכיוון שכאשר מגלחים שֵער זה, מקבל שער הראש צורת עיגול. איסור גילוח הפאות הוא איסור נפרד – ואף חמור – מאיסור השחתת הזקן.
המקום הנקרא 'פאה' הוא המשולש שקצהו האחד בקצה המצח (העליון), קצהו השני בנקודה העליונה ביותר שאליה אפשר למתוח את האוזן, וקצהו התחתון מתחת לאוזן, במקום שמתחילה הלחי התחתונה (יש מקילים להסתפק בפאות עד אמצע האוזן).
את השֵער הגדל באזור זה (ואפילו מקצתו) אסור לספר לגמרי. יש להשאיר שערות באורך שמאפשר לכופף את קצה השערה לשורשה. ויש מקילים לקצץ יותר, כל עוד אין מגלחים סמוך לבשר ממש (מס' 1 במכונה כשר, ועדיף מס' 2). מי שמגלח לגמרי את שער הראש, צריך זהירות יתרה בנידון, וצריך להזהיר את הספר על כך.
אין מצווה להשאיר פאות ארוכות (ואדרבה, האר"י ז"ל היה מקצצן במספריים כשהגיעו למקום הזקן), אף כי יש שנהגו להשאירן גדלות עד מתחת האוזן. ויש שאינם קוצצים את הפאות כלל; ויש בזה משום 'גאון יעקב'.
גם את פאת ראשו של ילד אסור לגלח, וזה איסור מן התורה. בהרבה מתפוצות ישראל נהוג שלא לספר כלל את הבן עד מלאות לו שלוש שנים. בגיל זה מתחיל החינוך למצוות (וגם ההכנסה ל'חדר'), והדבר בא לידי ביטוי ראשון בכך שאז מספרים לילד את שער הראש, ברוב עם ובחגיגיות, ב'תספורת מצווה', ומניחים לו פאות. וכן מנהג חב"ד.
מקורות: שו"ע יו"ד סימן קפא ונו"כ. משנ"ב בביה"ל רנא,ב. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' לה. שו"ת מגדל צופים ח"א סי' כז. אנציקלופדיה תלמודית, ערך "הקפת הראש". ספר המנהגים-חב"ד עמ' 78. סקירה בעניין 'חלאקה' בקובץ 'זכור לאברהם' תשנ"ג עמ' תקב. תודה לרב שמעון שטרן מהמכון המדעי-טכנולוגי להלכה. (1010)
שם חדש בכתובה
חיי יהדות
ח' בסיון התשס"ו 06/04/06
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה אישה ושמה מריה, שהתקרבה ליהדות, והחליפה את שמה למרים, האם למחרת כבר אפשר לכתוב שם זה בכתובתה?
תשובת הרב אדם הוא 'בעל-הבית' על שמו, ואם הוא משנה אותו והדבר מתקבל - נעשה זה שמו לכל הפרטים. אלא שהשם הראשון, 'שם העריסה', אינו נוטה להשתכח, ואם עדיין מישהו קורא לו בשם זה – אי-אפשר להתעלם ממנו.
בדרך-כלל (וכך הורה הרבי מליובאוויטש) יש להיזהר מלשנות את השם ללא צורך גדול, שהרי השם הוא צינור החיות של הנשמה. אין לשמוע למי שמייעצים בסיטונות לעשות זאת, מפני שלדעתם "השם אינו מתאים על-פי הקבלה".
אם אין לאדם שם יהודי, אפילו לא שם לועזי המקובל בעם-ישראל - מנהג ישראל לשנות את השם, בדרך-כלל לשם יהודי הדומה לו בצליל או בתוכן. עושים זאת בקריאת-התורה, כשמברכים אותו או אותה בשם החדש.
כמו-כן מוסיפים שם לברכה (כמו חיים או רפאל) לפני שמו של חולה מסוכן, כשמתפללים לרפואתו, כי גם אם נגזר עליו חס-ושלום מלמעלה, הרי שינוי השם הופך אותו לאדם חדש.
ובענייננו: יפה עשתה ששינתה שמה. אך מכיוון שעדיין חברותיה קוראות לה בשם הקודם, ושם זה רשום גם בתעודותיה (הרי שלא 'נשתקע' ונשכח), וטרם בירכוה שלוש פעמים (כנדרש) בשמה החדש, וטרם עברו עליה שלושים יום - אפשר לכתוב בשלב זה רק את השם הקודם (ואם היא מתביישת בו - אפשר לכתוב "הנקראת מריה"). לאחר שכל האמור ישתנה, יוכלו לכתוב לה כתובה חדשה בשמה החדש. כמובן, יזדקקו לעצת רב מומחה בהלכות כתובות אם יהיה אפשר אז לוותר על השם הקודם.
מקורות: ראה שו"ע אה"ע סי' קכט סי"ח ונו"כ. שערי הל' ומנהג חיו"ד סי' קה-קו. 'סדר כתובה כהלכתה' פ"ו סי"ד ובח"ב סי' ל וש"נ. תודה לרב יעקב אליעזרוב, אב"ד בבית-הדין הרבני האזורי, ירושלים. (1002)
חזקת כהונה
חיי יהדות
א' בניסן התשס"ו 30/03/06
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה אני עולה חדש. שם משפחתי הוא שם משפחה של כהנים, אך לעולם לא שמעתי על כך מאבי ז"ל שלא זכה להכיר את היהדות. שאלתי היא כיצד נקבעת 'חזקת כהונה'? האם הדין שלי הוא 'כהן' או 'ישראל'?
תשובת הרב
חזקת כהונה עוברת ע"י מסורתמאב לבן.
כאשר אין מסורת משפחתית, ויש עדים או אפילו עד אחד שהכיר את האבא ויודע בבירור שהיה כהן, אזי יש לבן דין כהן .במקרה שאין עדות ברורה ואין מסורת ברורה מאב לבנו, לא קיימת חזקת כהונה.
שם משפחה זהה לשם משפחת כהנים איננו ראיה מספיקה, מאחר וישנן משפחות ששם משפחתם כץ (במקור מבטא שם זה את ראשי התיבות כהן צדק) והם לא כהנים. לכן נקבע ששם משפחה לאקובע כהונה.
וכן פוסק הרב משה פיינשטיין, שאם יש משפחה שאין להמסורת ברורה של כהונה ג' דורות אין להם דין כהונה.
יחד עם זאת יתכן וסימנים מהעבר יוכלו להועיל לבירור הכהונה במשפחתך, כגון מצבה של סבך מצד אביך או כתובה כזו. אם אתה ממשפחת כהנים הדבר יצויין בכתובה או במצבה.